חדל"ת 5332-11-20

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את הבקשה שהגיש התובע, אשר ביקש לאכוף התחייבות נטענת של החברה הנתבעת להעניק לו זכויות קנייניות בחברה. התובע לא הצליח להוכיח כי מכתבו של עו"ד יאגודה היווה התחייבות מחייבת מצד החברה להעברת מקרקעין, כנדרש על פי חוק המקרקעין. באופן ספציפי, במכתב לא צוין שם החברה או פרטים מזהים כלשהם, והוא גם לא נחתם על ידי החברה, המהווה מרכיב מכריע בהקמת עסקת נדל"ן. יתר על כן, גם אם בית המשפט היה מקבל את אפיון המכתב על ידי התובעת כהתחייבות להעברת מקרקעין, החברה התקשרה לאחר מכן בעסקה סותרת עם קונה אחר. העסקה האחרונה קיבלה קדימות משום שהתובע לא רשם הערת אזהרה, תנאי מוקדם לשמירה על עדיפות במקרה של עסקאות סותרות. התובע גם לא עמד בנטל להוכיח כי הרוכש השני פעל בחוסר תום לב. למרות ממצאים אלה, בית המשפט הציע כי התובע עדיין יוכל לרכוש משרד חלופי מהחברה, בתנאי שישלם את מלוא התמורה לפי שווי השוק, בניכוי הסכומים שכבר שולמו במסגרת עסקה קודמת. לתובע ניתנו 45 יום להחליט באפשרות זו, שאם לא כן הבקשה תידחה ללא כל אפשרות לרכוש את המשרד החלופי. ההחלטה הדגישה את חשיבות השוויון בין הנושים, במיוחד בהליכי חדלות פירעון, וכל ויתור כספי לתובע יפגע בהכרח בנושים אחרים. לפיכך, הבקשה נדחתה, תוך הסתייגות כי התובע יוכל לרכוש את המשרד החלופי אם ימלא אחר התנאים שנקבעו בתוך פרק הזמן הנתון. בית המשפט הורה להעביר את החלטתו לצדדים, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.