ת"א 972/00

תקציר

התובעים, ששירתו בצה"ל בעיקר בשנות ה-70 וה-80, טענו כי במסגרת שירותם הצבאי הם באו במגע עם מי נחל הקישון, מה שגרם להם לחלות במחלות שונות, לרבות סוגים שונים של סרטן, ובחלק מהמקרים אף למוות. הם תבעו כמה חברות שהיו אחראיות לזיהום הנחל בחומרים מסוכנים, בדרישה לקבל פיצוי על הנזק שנגרם. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענות. התובעים טענו כי המחלות מהן סבלו נבעו מזיהום נחל הקישון, ובפרט מהימצאותן של חמש מתכות (ארסן, ניקל, כרום, קדמיום ועופרת) ובנזן. לטענתם, מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים עולים כדי מטרד לציבור, הפרת חובה חקוקה ורשלנות. הנתבעים הכחישו את טענות התובעים וטענו כי אין קשר סיבתי בין מחלתם של התובעים לבין הזיהום הנטען של נחל הקישון. הם גם שלחו הודעות צד שלישי לגופים אחרים שעלולים להיות מעורבים בזיהום הנהר. בית המשפט החליט להתמקד תחילה בסוגיית הקשר הסיבתי, ובפרט האם קיים קשר סיבתי בין החומרים במים לבין מחלות התובעים, מבלי להתייחס לשאלת החבות. כל תובע נדרש להוכיח כי פעילותו הספציפית בקישון גרמה למחלתו. היה על התובעים להביא ראיות בדבר הימצאותם של חומרים מזיקים בנחל בתקופות הרלוונטיות, האפשרות שחומרים אלה גורמים למחלותיהם, פעילותם במימי הקישון וחשיפתם לחומרים המזיקים הנטענים, והקשר הסיבתי בין החשיפה למחלה. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת טענותיהם. הם לא הציגו מחקרים אפידמיולוגיים או ראיות מדעיות לביסוס קשר סיבתי בין החשיפה לחומרים לבין מחלותיהם. חוות הדעת שהגישו נמצאו בעייתיות, שכן הן הסתמכו על הכללות והתעלמו מנסיבות פרטניות, גורמי סיכון ידועים וצורות החשיפה הספציפיות. מנגד, חוות דעת המומחים מטעם הנתבעים, שהתבססו על ספרות מדעית והערכות סיכונים, הצביעו על כך שמחלתם של התובעים נגרמה ככל הנראה מגורמי סיכון ידועים שאינם קשורים לזיהום נחל הקישון. המומחים מתחו ביקורת על מומחי התובעים שלא לקחו בחשבון את גורמי הסיכון האישיים של התובעים, כגון עישון, חשיפה לשמש והיסטוריה משפחתית, שהם גורמים משמעותיים בהתפתחות סרטן. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעים לא הוכיחו שמחלתם נגרמה כתוצאה מחשיפתם לחומרים בנחל הקישון. הראיות שהוצגו לא תמכו בטענה כי החומרים, בצורה ובאופי החשיפה שחוו התובעים, עלולים לגרום למחלות מהן סבלו. בנוסף, לרוב התובעים היו גורמי סיכון אישיים משמעותיים למחלתם. מאחר שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בנוגע לקשר הסיבתי, דחה בית המשפט את טענותיהם. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, בהתחשב בנסיבות החריגות של המקרה ובמצבם של התובעים.