תו"ב 58319-02-15

תקציר

הדיון נסוב סביב תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר אפשרות לסגור תיקים בהסדרים במקום ללכת למשפט. התיקון קובע כי אם יש בידי התובע די ראיות כדי להגיש כתב אישום נגד חשוד, הוא רשאי להציע לו הסדר במקום להעמידו לדין, ובלבד שהדבר משרת את האינטרס הציבורי. בעוד בא כוח הנתבעים טוען כי התובע מחויב לשקול הצעת פשרה ולמסור את החלטתם בכתב, השופט מפרש את החוק אחרת. לדברי השופט, השימוש במילה "רשאי" בתיקון מרמז על כך שלתובע יש שיקול דעת להחליט אם להציע הסדר או לא, והוא מחויב לשקול רק את האפשרות בכל מקרה. במקרה ספציפי זה, השופט קובע כי החלטת התובע שלא להציע הסדר ולהגיש כתב אישום במקום הייתה סבירה, שכן העבירות נחשבו חמורות. בנוסף, השופטת מציינת כי אין חובה על התובע למסור החלטה בכתב או להעלות שיקולים בבואו להחליט שלא להציע פשרה. השופט מדגיש כי חוק העבירות המינהליות, הקובע חובה כזו במקרים מסוימים, אינו חל כאן. יתר על כן, גם אם היה רלוונטי, אי רישום השיקולים לא היה פוסל את כתב האישום. לבסוף, השופט מורה על הוצאת זימונים להתייצבות הנאשמים בבית המשפט ב-26 בנובמבר 2015, אלא אם יספקו מסמכים רפואיים המצדיקים את היעדרותם.