עת"מ 28300-09-15

תקציר

העותרים, בעלי תואר ראשון בפיזיותרפיה שנכשלו בבחינת הרישוי התיאורטית שערכה הממשלה, הגישו עתירה נגד משרד הבריאות. העתירה קוראת תיגר על שאלות הברירה של הבחינה, וטוענת כי לחלק מהשאלות היו שתי תשובות נכונות, אחרות נוסחו בצורה מעורפלת, אך לאחרות היו תשובות נכונות שלא נכללו באפשרויות שסופקו. עוד טוענים העותרים כי הליך הערעור היה פגום משום שלא סיפק כל הנמקה להחלטות שהתקבלו וכי הם זכאים להנמקה זו. הם דרשו לבטל את תוצאות הבדיקות ולשקול מחדש את ערעוריהם, או לחילופין צו בית משפט שיאפשר למשרד הבריאות לנמק את החלטות הערעור שלו. בית המשפט פסק לטובת העותרים בין השאר, וקבע כי על המשיבים ליתן מענה מנומק לערעורים. בית המשפט הדגיש את חובתן הכללית של הרשויות המינהליות לנמק את החלטותיהן, דבר המקדם מינהל תקין ואמון בתהליך קבלת ההחלטות. עם זאת, חובת ההסבר אינה מוחלטת, ובמקרה זה נשקל גם הצורך של המשיבים לשמור על סודיות הבחינה ותוכנה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לאזן בין החובה לספק טעמים לבין הצורך בסודיות. לפיכך, על המשיבים לפרט מעט את השיקולים שעמדו מאחורי החלטות הערעור שלהם, מבלי לפגוע בחיסיון הבחינה. בית המשפט דחה את טענותיהם האחרות של העותרים, והדגיש כי בתי המשפט נמנעים בדרך כלל מלהתערב בענייני שיקול דעת מקצועי, במיוחד בתחום מקצועות הבריאות. השאלות והערעורים נבחנו על ידי אנשי מקצוע, ובית המשפט לא מצא סיבה להאמין כי נפלו פגמים בהליך המנהלי או כי שיקול הדעת של הוועדות הופעל באופן לא תקין. משכך, הורה בית המשפט למשיבים למסור תגובה מנומקת לערעורים בתוך 30 יום, אך לא נעתר לבקשותיהם האחרות של העותרים. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ביום 30.11.2015.