רמ"ש 22694-11-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, והכולל התייחסות אך ורק לנתונים שהוצגו בפסק הדין: **ניתוח משפטי: רמ"ש 22694-11-25 נ.ש. ואח' נ' ג.ח. ואח'** **מבוא** פסק הדין דנן עוסק בבקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית המשפט לענייני משפחה. ההחלטה הראשונה דחתה בקשה לסילוק תביעת המשיבים על הסף, והשנייה דחתה בקשה נוספת לתיקון כתב הגנתם של המבקשים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נמרוד פלקס) דחה את בקשת רשות הערעור, וזאת על פי סמכותו לפי תקנה 138(א)(1) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018, בשילוב עם תקנה 48 בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א - 2020. **עיקרי ההחלטות מושא הערעור ונימוקי בית המשפט לענייני משפחה** 1. **דחיית בקשה לתיקון כתב הגנה:** * **העדר מקור נורמטיבי לבקשה חוזרת:** בית המשפט קמא קבע כי המבקשים לא ציינו מקור נורמטיבי המאפשר להם לפנות שוב לאותה ערכאה בבקשה לאותו סעד לאחר שבקשה קודמת נדחתה. הודגש כי תקנה 241(ה) הישנה, שאפשרה זאת, הושמטה מתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (2018), והמגמה היא ייעול ההליך. לדעת בית המשפט, ניתן היה לעתור שוב רק בדרך של "בקשה לעיון מחדש". * **אי קיום תנאים לעיון מחדש:** גם אם הבקשה נחשבה לבקשה לעיון מחדש, בית המשפט סבר שאין עילה לשוב ולעיין בהחלטה. המבקשים לא הוכיחו נסיבות חדשות שהתרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, או שההחלטה המקורית הייתה מוטעית. הנטל להוכחת "טעמים מיוחדים" לא הורם, ונקבע כי עיון חוזר שמור למקרים חריגים בלבד. * **שיהוי ו"מקצה שיפורים":** בית המשפט דחה את טענת המבקשים כי השיהוי בהגשת הבקשה נבע מחילופי ייצוג והיעדר שיתוף פעולה עם בא כוחם הקודם. חילופי ייצוג אינם עילה לפתיחת הליך מחדש, להגשת כתב הגנה מתוקן, לחזרה מהודאות או לפתיחת הליכים מקדמיים שכבר הסתיימו. זאת נתפס כניסיון ל"מקצה שיפורים" הנוגד את עקרונות היעילות וחיסכון במשאבים. * **חוסר חיוניות התיקון:** לגופו של עניין, נקבע כי המבקשים לא הוכיחו שהתיקון חיוני להכרעה במחלוקת או לחקר האמת. הם לא צירפו את כתב ההגנה המתוקן במלואו, ולא פירטו את התועלת בתיקון. המידע הנדרש היה בידיהם או יכול היה להיות בידיהם בעת הגשת כתב ההגנה המקורי. * **טענות שכבר נטענו או לא פורטו:** טענות בנוגע לצוואות ההורים, העדר מסמך מינוי בן ממשיך (תוך הודאה קודמת בכתב ההגנה), והתניית המינוי בזכויות בנחלה – כבר נטענו בכתב ההגנה המקורי. הוספת עובדות לגבי חריגות בנייה ואי-גילוי מסמכים לא פורטו כראוי. אף הוספת פירוט מחלת המבקש ו"עבירות המשיבים" נמצאו כלא רלוונטיות. * **סעדים חלופיים:** בקשה חלופית לחיוב המשיבים בהגשת תוכנית פרצלציה נדחתה, שכן מקום לסעד כזה בכתב תביעה, לא בכתב הגנה. בקשה להתיר הגשת "נספח טיעונים משלימים" נדחתה אף היא בהיעדר מקור נורמטיבי ובשל חוסר הוכחת צורך. 2. **דחיית בקשה לסילוק על הסף:** * **העדר עמידה בנטל גילוי מסמכים:** המבקשים טענו לאי-קיום חובת גילוי של מסמכי יסוד (הסכם משולש, אישור זכויות עדכני מרמ"י, כתב מינוי תקף). * **שימוש לרעה בהליך וחוסר תום לב:** המבקשים טענו לשימוש לרעה בהליך והסתמכות על הסכם שאינו רלוונטי, הסתרת צוואות, והעלמת אפשרות להסדרה תכנונית. * **התניה מפורשת בצוואת האם:** המבקשים טענו כי צוואת האם כוללת תניית בוררות. * **סעדים חלופיים:** לחלופין, ביקשו סעדים כמו גילוי מסמכים מהרשויות ומינוי אפוטרופוס לדין. **נימוקי בית המשפט לענייני משפחה לדחיית הבקשה לסילוק על הסף:** * **הגשה "ערב דיון" ותקופת "עוצר בקשות":** הבקשה הוגשה בתקופת "עוצר הבקשות" (תקנה 49(4)) ללא בקשה להיתר או נימוק סביר לאיחור. * **סתירה להסכמה קודמת:** הבקשה עמדה בסתירה להסכמה בדיון קדם-משפט, לפיה יינתן צו למסירת כל המסמכים הנוגעים לנחלה. * **הודאת בעל דין:** המבקשים עצמם הודו בכתב ההגנה שהמינוי הושלם, ובקשו בעבר צו לקבלת מסמכים, ולא סילוק על הסף בגינם. * **בזבוז זמן שיפוטי:** דרך התנהלות המבקשים מהווה בזבוז זמן שיפוטי. * **סעד קיצוני:** סילוק תביעה על הסף הוא סעד קיצוני, ובית המשפט יעדיף בירור ענייני. * **חוסר צירוף ראיות אינו עילה לסילוק:** אי-צירוף ראיות אינו עילה לסילוק, כל עוד כתב התביעה מפרט תשתית עובדתית. מחדל זה ניתן לריפוי. * **תקנה 57 אינה חלה:** המבקשים הסתמכו על תקנה 57 (גילוי מסמכים) שאינה חלה על תובענות בענייני משפחה. * **מינוי לא היה במחלוקת:** מינוי המשיבים כבנים ממשיכים לא היה במחלוקת (לאור הודאת המבקשים). * **הפרת חובת גילוי מוקדם:** אינה מובילה למחיקה אלא אם ניתן צו ולא בוצע. * **הסכמה לגילוי מסמכים מייתרת את הטענה:** הסכמת הצדדים לגילוי המסמכים מייתרת את הטענה. * **צירוף צוואות על ידי המבקשים:** המבקשים עצמם צירפו את צוואות ההורים, ולא נגרם להם נזק. * **טענות לגופן:** טענות לגבי טיב הזכות, תנאים במינוי, ותנאי הצוואה – יש לבררן לגופן. * **סעדים חלופיים:** לא ניתן לעתור לסעדים כמו "מתן הוראות" או "מינוי אפוטרופוס לדין" במסגרת בקשה לסילוק על הסף. **טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור** * **חריגה קיצונית ממתחם הסבירות ועיוות דין:** ההחלטות פוגעות בזכויות הדיוניות והמהותיות, לרבות הזכות להליך הוגן ובירור אמיתי. * **פגיעה בזכות הטיעון:** ההחלטות ניתנו ללא זכות תגובה, לאחר קדם דיון ראשון ולפני השלמת גילוי המסמכים. * **שגיאה בדחיית בקשת התיקון:** דחיית הבקשה בשלב מוקדם, ללא קיום קדם משפט ראשון, מונעת בירור אמיתי. * **רשלנות עורך דין קודם:** התיקון נובע מרשלנות עורך הדין הקודם, אשר הודה בטעות ללא בסיס. * **גישה ליברלית לתיקון כתבי טענות:** הפסיקה דוגלת בגישה ליברלית בשלב מקדמי. * **הודאת בעל דין ללא ביסוס:** החלת עקרון "הודאת בעל דין" לפני גילוי מסמכים מהווה טעות וגורמת עיוות דין. * **תביעה נשענת על טענה אחת בלבד (מינוי בן ממשיך):** ללא צירוף מסמך אחד המעיד על כך. * **היעדר מסמכים מעיד על אי-קיום תנאים:** אי-קיום תנאים מקדמיים למינוי בן ממשיך. * **מסמכים שהוגשו מעידים על בטלות המינוי:** המשיבים לא נרשמו כבנים ממשיכים מאז 2011. * **התעלמות מתנאי הצוואה:** התעלמות מתנאי הצוואה המחייבים פיצול הנחלה והעברת זכויות. * **מניעת זכות הטיעון:** בית המשפט מנע הגשת תשובה לתשובת המשיבים. * **"נעילה בדעתו" ו"קלפים סגורים":** חשש שבית המשפט היה "נעול בדעתו" והמשיבים ניהלו הליך "בקלפים סגורים". **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **הגבלת הגשות חוזרות ועיון מחדש (תקנה 241(ה) הישנה לעומת הדין החדש):** פסק הדין מדגיש את השינוי בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (2018) לעומת התקנות הישנות. ההשמטה של תקנה 241(ה) הישנה, המאפשרת הגשה חוזרת של בקשות לאותו סעד, מעידה על המגמה לייעול הליך וקידום סופיות הדיון. ההסתמכות על "בקשה לעיון מחדש" כמסלול היחיד להצגת טענות לאחר דחיית בקשה קודמת, מחייבת עמידה בנטל הוכחה של נסיבות חדשות או טעות משפטית משמעותית. עקרון זה מחזק את חשיבות הסופיות והימנעות מ"מקצה שיפורים" דיוני. 2. **דחיית טענות בדבר "מקצה שיפורים":** בית המשפט מבהיר כי שינוי ייצוג משפטי אינו מצדיק פתיחת הליכים מחדש, חזרה מהודאות, או תיקון כתבי טענות באופן שמהווה ניסיון ל"מקצה שיפורים". זהו חידוש יישומי המדגיש את הצורך בניהול הליך יעיל וממוקד, ומונע ניצול לרעה של הליכים לצורך שיפור עמדה דיונית. 3. **גבולות ההתערבות של ערכאת הערעור:** פסק הדין חוזר ומדגיש את הכלל הדיוני לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות לניהול ההליך וסדרי דין, אלא במקרים חריגים של פגיעה קשה בדין או עיוות דין. קביעה זו, המבוססת על הפסיקה (כמו רע"א 266/88, רע"א 198/20, רע"א 31891-11-24), משקפת את חשיבות שמירת כבוד הערכאה הדיונית ואת האינטרס הציבורי בקידום הליך משפטי. 4. **חשיבות ההודאה כ"הודאת בעל דין":** בית המשפט קמא, והמחוזי מקבל זאת, מחיל את עקרון "הודאת בעל דין" באופן מחמיר יחסית. עצם ההודאה בכתב ההגנה המקורי, גם אם נטענה כנגד עמדת המבקשים, נתפסת כעובדה מוצקה שלא ניתן לחזור ממנה בדרך של תיקון כתב הגנה, אלא בהליך מיוחד ומוצדק. הקביעה כי תיקון כתב ההגנה אינו מיועד ל"דיוק" עובדות שכבר נטענו, אלא להעלאת טענות חדשות או שינוי יסודי של גרסה, מחזקת את עקרון הסופיות של כתבי הטענות. 5. **סילוק על הסף כסעד קיצוני:** בית המשפט מבהיר כי סילוק תביעה על הסף הוא סעד דרסטי. העדפת בירור ענייני על פני חסימת התביעה, במיוחד כאשר הנזק מחוסר סילוק ניתן לריפוי (בדרך כלל באמצעות הוצאות), מביאה לדחיית בקשות לסילוק על הסף במקרים שאינם ברורים לחלוטין. 6. **הגבלת הזכות לתגובה לתגובת המשיב:** פסק הדין קובע באופן ברור כי אין חובה על פי התקנות החדשות (2018) לאפשר למבקש להשיב לתגובת המשיב לבקשה. קביעה זו מחזקת את עקרון היעילות הדיונית ומונעת הארכת הליכים מיותרת. הזכות להשמיע את טענות המבקש נשמרת באמצעות עצם הגשת הבקשה. 7. **תקנה 17(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה:** בית המשפט מדגיש כי בתביעות לענייני משפחה, נדרש לצרף רק מסמכים הנוגעים "לעניינים השנויים במחלוקת". כאשר טענה מסוימת (כמו מינוי בן ממשיך) לא הייתה במחלוקת, הרי שאי-צירוף מסמכים התומכים בה אינו מהווה עילה לסילוק על הסף. **סיכום** פסק הדין ממחיש את העקרונות של יעילות הדיון, סופיות הדיון, והימנעות מניצול לרעה של ההליכים המשפטיים, במיוחד לאור השינויים בתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט דבק בגישה זו, ודחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מאמץ את נימוקי בית המשפט קמא. הדגש על הצורך להוכיח עיוות דין ממשי כתנאי להתערבות ערכאת ערעור, וההבהרה כי טענות לגופן של מחלוקת יש לברר במסגרת ההליך העיקרי ולא באמצעות בקשות דיוניות מקדמיות, מחזקים את התשתית המשפטית לניהול הליכים משפטיים יעילים והוגנים.