ת"א 18979-05-21

תקציר

בית המשפט דן בתנאים בהם ניתן לפטור שכר טרחה של חברה. על פי סעיף 5א(ד) לתקנות האגרות, חברה שהפסיקה את פעילותה עשויה להיות פטורה מאגרות שנתיות אם דיווחה והגישה את המסמכים הנדרשים לרשם. על בית המשפט לבחון גם את זהות המבקש ואת מטרת החייאת החברה. במקרה זה, מבקשים המבקשים, שאין להם כל קשר לחברה, להחיות אותה לטובת פרויקט ספציפי, שיניב רווחים ניכרים לכל הצדדים המעורבים. לפיכך, בית המשפט קובע כי אין מקום להורות על פטור מתשלום האגרות, שכן לא יהיה זה צודק שחלק מהצדדים יישאו בתשלומים בעוד אחרים ירוויחו. עם זאת, הסכמתה הראשונית של התגובה לפטור את המבקשים משכר טרחה, שבוטלה מאוחר יותר, יוצרת מצב משפטי שניתן לטפל בו רק באמצעות תביעה חדשה. התנהלות המבקשים וחוסר תום לבם, לצד הפגיעה הפוטנציאלית באינטרס הציבורי, מצדיקים את התערבותו של בית המשפט בפסק הדין. לפיכך, פסק הדין נקבע ביחס לפטור מאגרה. החברה תמשיך להתקיים גם אם היורשים ישלמו את שכר הטרחה הנדרש, תוך הבטחת ההגנה על האינטרס הציבורי ומניעת אפליה. בשל הנסיבות החריגות, בית המשפט אינו פוסק הוצאות, למרות פסיקת הבקשה.