ע"א 21550-03-12

תקציר

הערעור, שהתבסס על מעשי מרמה לכאורה שביצעו המשיבים ובא כוחם, נדחה. המערער נמנע בעבר מלקבוע פסק דין ברירת מחדל במספר הזדמנויות, בשל אי תשלום ההוצאות שנצברו במועד. הערעור הנוכחי רק חוזר על טענות ישנות אלה באמתלה של הונאה, שאינה נתמכת בשום ראיה. הדוקטרינה של res judicata קובעת כי צריכה להיות סופיות להחלטות הקודמות, ומונעת מהמערער לדון מחדש באותו מקרה. בית המשפט מוצא כי התנהגות המשיבים לא היוותה תרמית, ומדגיש כי לבקשת המערערת להאריך את המועד האחרון לתשלום ההוצאות – לאחר שכבר חלף המועד האחרון – אין כל בסיס משפטי. זאת ועוד, אין בטענות המערערת בדבר הליכים פליליים נפרדים בין הצדדים, אשר נדחו, כדי לשלול את אמינות טענות המשיבים בתביעה הראשונה. השיהוי המשמעותי בהגשת הערעור הנוכחי, לצד היעדר טיעונים או ראיות חדשות, מביא לדחייתו. המערערת מחויבת לשלם את הוצאות המשיבים, והפיקדון מהדיונים הקודמים יועבר למשיבים.