ת"צ 34977-05-21

תקציר

בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת כרמית בן אליעזר) ניתנה החלטה בבקשה מטעם הנתבעת, "מפעלי תחנות בע"מ" (להלן: "מפעלי תחנות"), להתיר לה להגיש הודעה לצד שלישי כנגד "אגד חברה לתחבורה בע"מ" (להלן: "אגד"), "דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ" (להלן: "דן בדרום") ומדינת ישראל – משרד התחבורה (להלן: "משרד התחבורה"). **רקע עובדתי והליכי:** התביעה המקורית הוגשה ביום 19.5.2021 על ידי התובע כבקשה לאישור תביעה ייצוגית, כנגד מפעלי תחנות, אגד ודן בדרום. הטענה המרכזית היא הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983, בתחנה המרכזית באשקלון. מפעלי תחנות הינה הבעלים וחברת הניהול של התחנה בתקופה הרלוונטית, ואגד ודן בדרום הן מפעילי תחבורה ציבורית בתחנה. דן בדרום הגישה בעבר הודעה לצד שלישי כנגד משרד התחבורה, בטענה כי לא פעל כנדרש כמאסדר לאכיפת החוק. בשלב בקשת האישור, לאחר שמיעת הוכחות, אישר בית המשפט באופן חלקי את ניהול התביעה כייצוגית כנגד מפעלי תחנות בלבד, ודחה את האישור כנגד אגד ודן בדרום. כפועל יוצא, נדחתה גם ההודעה לצד שלישי שהגישה דן בדרום. בית המשפט קבע כי "המחזיק למעשה" האחראי לאכיפת החוק בתחנה הוא חברת הניהול, ובמועדים הרלוונטיים – מפעלי תחנות. **בקשת מפעלי תחנות להגשת הודעה לצד שלישי:** מפעלי תחנות ביקשה להגיש הודעה לצד שלישי כנגד אגד, דן בדרום ומשרד התחבורה. הטענה העיקרית היא כי אגד ודן בדרום הן "המחזיקות למעשה" בתחנה, שעובדיהן מעשנים במקום, והן אחראיות לפיקוח ולאכיפת החוק מכוח פקודת הנזיקין והסכמי שכירות. כמו כן, נטען כי הן חבות כלפי הציבור כ"עוסק". ביחס למשרד התחבורה, נטען כי נמנע במכוון מלייעד גורם אחראי ולקבוע את מימון הפיקוח, וכי עמדותיו היו הפכפכות. מפעלי תחנות טענה כי כל אלו היו צד להליך מראשיתו. **עמדת הצדדים השלישיים:** אגד ודן בדרום טענו כי החלטת האישור מהווה מעשה בית דין החוסם את מפעלי תחנות. כמו כן, טענו כי הבקשה להגשת הודעה לצד שלישי הוגשה באיחור ניכר, בניגוד להלכה הפסוקה המחייבת הגשתה יחד עם התשובה לבקשת האישור (עניין קורל-תל, רע"א 5635/13). נטען כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים וכי בנסיבות דומות נדחו בקשות דומות. משרד התחבורה טען כי הבקשה הוגשה בניגוד להלכה הפסוקה, כי אין בסיס ראוי לחבותו, וכי האיזון הראוי מוביל לדחיית הבקשה. **הכרעת בית המשפט – דחיית הבקשה:** בית המשפט דחה את הבקשה, בהתבסס על מספר נימוקים מרכזיים: 1. **הלכת קורל-תל והלכת שבירו (רע"א 13698-10-24):** בית המשפט קבע כי ההלכה הפסוקה מחייבת כי בקשה למתן היתר להגשת הודעה לצד שלישי בהליך של תובענה ייצוגית תוגש יחד עם התשובה לבקשת האישור. מפעלי תחנות לא פעלה כך, והגישה את הבקשה בחלוף למעלה מארבע שנים, לאחר שאושרה התביעה הייצוגית כנגדה בלבד. 2. **פרשנות הלכת קורל-תל:** מפעלי תחנות טענה כי הלכות אלו אינן חלות כאשר הצדדים השלישיים היו צד להליך מראשיתו. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי טעמי יעילות, מניעת סרבול ההליך, ומניעת הכרעות סותרות, רלוונטיים גם כאשר הצד השלישי היה מעורב בשלב בקשת האישור. בית המשפט ציטט בהרחבה את החלטת השופטת קיציס בעניין כהן (ת"צ 39383-08-22), אשר קבעה כי איחור בהגשת הבקשה, גם כאשר הצד השלישי היה צד להליך, מצדיק דחייה. 3. **סרבול ההליך ושיקולי יעילות:** בית המשפט הדגיש כי קבלת הבקשה בשלב זה, לאחר אישור התובענה הייצוגית והגשת כתבי הגנה, תסרבל באופן ניכר את ההליך, תפתח חזיתות דיוניות חדשות, ותדרוש בירור עובדתי ומשפטי נוסף, מה שיפגע באינטרס הקבוצה המיוצגת. 4. **מעשה בית דין והכרעות קודמות:** ביחס לאגד ודן בדרום, בית המשפט לא הכריע בשאלת קיומו של מעשה בית דין, אך קבע כי אין יתרון דיוני בבירור טענות השיפוי או ההשתתפות במסגרת ההליך הייצוגי, שכן יתרונותיהם המרכזיים (הזכות להתמודד עם טענות התובע ולחקור עדים) אינם קיימים כאשר הצדדים היו מעורבים כבר בשלב בקשת האישור. בית המשפט אף ציין כי העובדות שאושרו בהחלטת האישור (כנגד מפעלי תחנות בלבד) מעלות ספק בדבר ביסוס ראוי לתביעת שיפוי. 5. **חוסר ביסוס ראוי ואינטרס הציבור:** בפרט ביחס למשרד התחבורה, בית המשפט קבע כי מערכת היחסים מורכבת וחורגת מגדרי המחלוקת העיקרית, וכי משרד התחבורה אף תמך בעמדת התובע כנגד מפעלי תחנות. לכן, אין הצדקה לערבו בהליך. 6. **השלכות הדחייה:** בית המשפט הדגיש כי דחיית הבקשה להגשת הודעה לצד שלישי אינה מהווה מעשה בית דין, ומפעלי תחנות תהיה רשאית להגיש תביעה נפרדת לאחר הכרעת התובענה הייצוגית. **הוצאות:** מפעלי תחנות חויבה בהוצאות של 5,000 ₪ לכל אחת מהמשיבות. **מסקנות משפטיות מרכזיות:** * **חשיבות מועד ההגשה של בקשה להגשת הודעה לצד שלישי:** בית המשפט אימץ באופן נחרץ את הלכת קורל-תל והלכת שבירו, הקובעות כי יש להגיש בקשה למתן היתר להגשת הודעה לצד שלישי יחד עם התשובה לבקשת אישור התובענה הייצוגית. איחור משמעותי, גם כאשר הצדדים השלישיים היו מעורבים בהליך מראשיתו, מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה. * **שיקולי יעילות דיונית בתובענות ייצוגיות:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של ניהול יעיל ומהיר של תובענות ייצוגיות. צירוף צדדים שלישיים בשלבים מאוחרים, העלול להסרבל את ההליך ולגרור דיונים נוספים, נוגד את עקרונות היעילות. * **אי-החלת אבחנות גורפות:** בית המשפט דחה את ניסיון מפעלי תחנות להבחין את המקרה מהלכת קורל-תל על בסיס מעורבותם המוקדמת של הצדדים השלישיים, תוך קביעה כי שיקולי היעילות, מניעת סרבול והכרעות סותרות עדיין רלוונטיים. * **ביסוס ראוי לחבות:** בית המשפט חזר על דרישת הפסיקה כי על הנתבע להראות כי הונח ביסוס ראוי לחבותו של הצד השלישי, וקבע כי במקרה זה, הדבר לא הוכח. * **הבחנה בין דיון עיקרי להודעה לצד שלישי:** בית המשפט הדגיש כי טענות הנוגעות ליחסים שבין הנתבע לצד השלישי, אם הן חורגות מהדרוש לבירור התובענה העיקרית, עלולות לסרבל את ההליך באופן בלתי מוצדק. * **מעשה בית דין והכרעות חלוטות:** אף שלא הכריע בטענת מעשה בית דין, בית המשפט התייחס לכך שהכרעות בהחלטת האישור (למשל, כי האחריות היא של חברת הניהול) מחלישות את הביסוס הראוי לתביעת שיפוי. ההחלטה מדגימה את הזהירות בה נוקטים בתי המשפט בצרף צדדים להליכים מורכבים, במיוחד בתובענות ייצוגיות, ואת החשיבות הרבה המיוחסת לשמירה על יעילות ההליך וסופיות הדיון.