דב"ע נא/116 - 0
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
בית הדין האזורי לעבודה קבע תחילה כי מחלת העור של העובדת היא תאונת עבודה עקב מיקרוטראומה, והורה למעסיק לפצות את העובדת בהתאם לחוק. המעסיק ערער על החלטה זו, בטענה כי העובד לא הוכיח את קיומן של פגיעות קלות חוזרות ונשנות. עם זאת, בית המשפט בחן ביסודיות את הראיות והגיע למסקנה אחרת. בית הדין קיבל את חוות הדעת הרפואית של המומחה, לפיה מצבה של העובדת נגרם כתוצאה ממגע חוזר ונשנה עם חומר רעיל בגרביים בהם טיפלה בעבודה, וכתוצאה מכך נגרמו לה פציעות קלות מרובות לאורך זמן. פציעות אלה נמצאו קשורות ישירות לעבודתה ובמצטבר גרמו למחלתה, שאובחנה כדלקת עור רעילה. למרות שהמומחה קבע כי עיקר הנזק הוא הפיך, בית המשפט ציין כי עלול להיוותר נזק בלתי הפיך, ודי בכך כדי ליישם את תיאוריית המיקרוטראומה. בית הדין הדגיש כי העובד הצליח להוכיח את הדרישות ליישום תיאוריית המיקרוטראומה ודחה את הערעור. בנוסף, חויב המעסיק בהוצאות המשפט של העובד. החלטה זו מחזקת את התקדים שנקבע במקרים דומים, מדגישה כי ניתן להחיל מיקרוטראומה על מחלות עור ומחזקת את זכותם של עובדים לקבלת פיצוי הולם בגין מחלות הקשורות לעבודה.
דב"ע נא/116 - 0 המוסד לביטוח לאומי נ' כמיליה חורי, עבודה ארצי (24.9.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.