ת"א 26055-04-12

תקציר

השופט, ארנון דראל, החליט לדחות את הבקשה לעניין גילוי מסמכים, למעט אלה הנוגעים לחומרים בהם השתמש אגן, אשר יוגבלו להיקף ולפרק הזמן הנקובים בפסק הדין. למדינה ניתנה הזדמנות להציג את טענותיה ולא נטען לשינוי נסיבות; ניתן היה לדחות את הבקשה על בסיס זה בלבד. זאת ועוד, העדר תצהיר התומך בטענותיה העובדתיות של הבקשה מהווה אף הוא עילה לדחייתה. עם זאת, מתוך התחשבות בהגינות פרוצדורלית, בחרה השופטת לבחון את הבקשה לגופה, אך מצאה כי מרבית טענות המדינה חסרות שחר. השופטת הסכימה עם התובעים כי יש להחיל את מבחן הרלוונטיות בעת בחינת בקשות לגילוי מסמכים וכי חוק חופש המידע אינו חל במקרה זה. עוד קבע השופט כי ההפחתה המבוקשת במספר ההיתרים והחוקים הרלוונטיים שיש לחשוף אינה מוצדקת, שכן אלה עשויים להיות רלוונטיים להוכחת אחריות. עם זאת, הבקשה נענתה בחלקה בנוגע לחשיפת מידע על החומרים ששימשו את אגן, אשר יוגבל לאלה הקשורים למעבדה בה עבד המנוח, וכן לכל חומר נוסף שהתובעים יוכלו להצדיק את הרלוונטיות שלו. לתובעים יהיו 30 יום למסור פרטים על חומרים נוספים אלה, ולאחר מכן יהיה צורך לחשוף את המידע בתוך 60 יום. באשר לבקשה הנוספת לפרטים נוספים ולתצהירים מאומתים בנוגע לתשובות לשאלונים, החליטה השופטת לדחות את הבקשה. טענת הנתבעים בדבר "תקלה משרדית" המובילה לאי עמידה לא נחשבה סיבה מספקת לדחות את ההחלטה, מה גם שהתובעים כבר שלחו מספר התרעות. יתר על כן, סיכויי הצלחת הנאשמים לגופו של עניין לא היו גבוהים. השופטת קיבלה את טענת התובעים כי יש צורך בתצהיר מאומת כראוי וכי התייחסות כללית לרשומות רפואיות, שאורכן מאות עמודים, אינה מהווה מענה הולם לשאלות שנשאלו. לנתבעים יהיו 30 יום למסור את הפרטים והתצהירים הנוספים הנדרשים, ולאחר מכן ניתן יהיה לבקש החלטה נפרדת בכל שאלה פרטנית השנויה במחלוקת. ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים והוצאות ההליך יישאו הצדדים בעת מתן פסק הדין.