עת"מ 46981-12-13

תקציר

העותרות, חברות יזמיות, הגישו עתירה נגד היטלי המים שגבו מהן המשיבות, המועצה האזורית משגב וחברת משגב קולחים בע"מ, המהווים תנאי סף לקבלת היתרי בנייה להקמת מבני תעשייה באזור התעשייה תרודיון. העותרים טענו כי המשיבים מחויבים להתחייבות משנת 1994 שלא לגבות תשלום מיזמים בגין תשתיות באזור התעשייה וכי הסכמי ההפרטה שנחתמו בשנת 1997 אינם גוברים על התחייבות זו. עוד טענו כי תשתית המים הוקמה על ידי משרד התעשייה והמסחר ומומנה על ידי חברה אחרת, ולכן המשיבים אינם יכולים לחייב אותם בהיטלי מים. זאת ועוד, טענו העותרים כי המשיבים מפלים אותם לרעה בכך שהם גובים היטלי מים בניגוד לנכסים שכנים באזור התעשייה. המשיבים טענו מנגד כי העותרים מחויבים בתשלום היטלי מים מכוח חוק העזר של משגב וכי הסכמי ההפרטה משנת 1997 העבירו את האחריות לפיתוח התשתיות למועצה האזורית והסמיכו אותה לגבות הוצאות מהיזמים. הם גם הכחישו את הטענות לאפליה, והבהירו כי כל הנכסים במתחם 300 של אזור התעשייה יחויבו בהיטלי מים. בית המשפט מצא כי הסכמי ההפרטה משנת 1997 החליפו את ההתחייבות משנת 1994, וכי המדינה נסוגה מאחריותה לפיתוח תשתיות באזור התעשייה. עוד עלה כי תשתית המים במתחם 300, בה התכוונו העותרים לבנות, לא בוצעה ולא מומנה על ידי המדינה אלא על ידי המשיבים. בהסכמים שנחתמו על ידי העותרים עם מנהל טרודיון והמועצה האזורית צוין במפורש כי העותרים אחראים לתשלום היטלי מים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי היטלי המים הנגבים מהעותרים מוצדקים ועולים בקנה אחד עם חוק העזר של משגב, המתווה את המקרים בהם חלים היטלים אלה. בית המשפט הדגיש כי המשיבים מחויבים ליישם את חוק העזר כלשונו, ללא כל שיקול דעת לשנות את התעריפים שנקבעו. לבסוף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת האפליה, שכן המשיבים הבהירו את גישתם הבלתי מפלה לגביית היטלי מים מכל הנכסים במתחם 300. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשאת בהוצאות המשיבים ביחד ולחוד.