ת"א 4502-09-10

תקציר

תיק זה סובב סביב סכסוך הנוגע למכירת בית בבעלות בני הזוג גרניט, אשר שכרו את שירותיה של הנתבעת, עו"ד אסנת ליב, שתטפל במכירה. הבית נמכר לבני הזוג נחמן, ותמורת המכירה הייתה אמורה לשמש, בין היתר, לפירעון חוב לתובע, משה מרי. התובע טען כי עו"ד ליב פעלה בניגוד לחובותיה כלפיו ולא דאגה לפירעון חובו במלואו. עם זאת, השופט פסק לטובת עו"ד ליב, דחה את טענות התובע והורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין. השופטת הגיעה למסקנה כי הנתבעת מילאה את חובותיה כלפי לקוחותיה, בני הזוג גרניט, ולא הייתה לה כל חובה כלפי התובע. מהראיות עולה כי הנתבעת פעלה בהתאם להנחיות שנתנו לקוחותיה והעבירה את הכספים כמבוקש על ידם ועל ידי בא כוחה של התובעת, עו"ד עדי בראונשטיין. כמו כן, מצאה השופטת כי טענת התובעת בדבר הפרת הסכם המכר על ידי הנתבע היוותה הרחבה של החזית ולא הוזכרה בכתב התביעה המקורי או המתוקן. התובע גם לא הצליח להוכיח כי הנתבע שחרר כספים בניגוד להסכם המכר. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת התובעת כי מכתבים מסוימים מהווים התחייבויות מחייבות, וקבע כי מדובר בהוראות להעברת כספים בלבד. עוד קבעה השופטת כי שני מסמכים שהגיש התובע זויפו ולכן אינם נחשבים כראיה. ככלל, השופט מצא את עדותו של הנתבע ושל מר גרניט כמהימנה, והתובע לא הצליח לבסס כל מצג שווא רשלני או התנהלות בלתי מורשית מצד הנתבע. השופט הותיר מספר שאלות בנוגע להתנהלותו של התובע ללא מענה, ביניהן מדוע לא הבטיח את חובו באמצעות שעבוד או עיקול, במיוחד לאחר מכירת הבית. הסברו של התובע כי הוא סומך על מר גרניט לא היה משכנע, מה גם שהוא נקט בצעדים כדי לוודא שהשיקים נמסרו למר גרניט ולא לעצמו. בסופו של דבר הדגישה השופטת כי התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו כנגד הנתבע, ועל כן התביעה נדחתה, כאשר התובע חויב לשלם את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין.