עפ"א 36851-03-24

תקציר

הערעור נדחה במלואו. זאת, בשל מדיניות אי-התערבותה של ערכאת הערעור בממצאי העובדות והמהימנות שנקבעו על-ידי בית-משפט קמא, שכן מניחים כי בית-משפט קמא התרשם ממקור ראשון מן העדים. במקרה דנן, מצא בית משפט קמא כי המקרקעין זוהו כראוי על ידי מפקח מנוסה, וטיעוני המערערת לא היו משכנעים. עוד מצא בית המשפט כי המערער קשר עצמו למקרקעין ולפרויקט הבנייה, וכי היתר הבנייה ניתן לו. המערער בחר שלא להעיד, דבר שחיזק את ראיות התביעה. באשר לגזר הדין, מצא בית המשפט כי סכום הקנס היה מוצדק נוכח אופייה הנרחב של הבנייה וחוסר החרטה שהפגין המערער. חומרת העבירה, בשילוב עם האינטרס הציבורי במיגור הבנייה הבלתי חוקית, הצדיקו את העונש שהטיל בית משפט קמא, והאסמכתאות שצוטטו על ידי המערער לא היו מקבילות.