סע"ש 72964-06-20

תקציר

בית הדין קבע כי טענות העובד כנגד מעסיקתו לשעבר, גוגל (2009) בע"מ, אינן מבוססות ברובן. העובד טען כי החברה הבטיחה לו שליש ממניותיה, וביקש צו הצהרתי על כך, וכן פיצוי כספי בגין אי קיום הבטחה זו. עם זאת, בית הדין מצא כי מעולם לא ניתנה הבטחה כזו, ולכן דחה את תביעת העובד לבעלות במניות החברה, כמו גם את בקשתו לפיצוי כספי בגין תביעה זו. עוד טען העובד כי הוא חייב תשלומים שונים מהחברה, לרבות שכר שלא שולם, פדיון חופשות, הפרשות לקרן השתלמות ותשלומי פנסיה. בית הדין קבע כי שכרו של העובד שולם במלואו, וכי הוא אינו זכאי לתשלומים נוספים, למעט 4,712 שקל הפרשות מעסיק לקרן השתלמות, בתוספת ריבית, ו-1,219 שקל בגין ניכוי שכר שלא כדין, בתוספת ריבית. עוד טען העובד כי פוטר באופן לא הוגן, אך בית הדין אישר את הפיטורים וקבע כי החברה קיימה שימוע בהתאם לחוק. החברה טענה מנגד כי העובד נכנס שלא כדין למחשבי החברה, העתיק ומחק קבצים, וביקשה פיצוי כספי וצווי מניעה המונעים מהעובד להשתמש בקבצים. בית הדין דחה את תביעת החברה וקבע כי מעשיו של העובד לא הוכחו, וממילא הם אינם מהווים עילת תביעה. עם זאת, העובד נצטווה להחזיר כל ציוד השייך לחברה שאולי עדיין נמצא ברשותו. לבסוף, בית המשפט הורה כי אף אחד מהצדדים לא יצטרך לשלם את הוצאותיו של הצד השני, בהתחשב בכך ששתי התביעות זכו להצלחה חלקית.