ע"א 496/72

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על דחיית תביעה לפיצויים בגין פיצוץ במנוע משאית בעקבות עבודות תחזוקה וניקיון שבוצעו על ידי מספר משיבים. המערערים טענו כי הפיצוץ נגרם כתוצאה מרשלנות המשיבים, תוך שימוש בעיקרון המשפטי של "res ipsa loquitur" (הדבר מדבר בעד עצמו) כדי להעביר את נטל ההוכחה למשיבים. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, וקבע כי המערערים לא הצליחו להוכיח ראיות לכאורה לרשלנות מצד משיב ספציפי. לדברי בית המשפט, סיבת הפיצוץ טרם נקבעה. פסק הדין פירט את התנאים בהם ניתן להטיל אחריות קולקטיבית במקרים של רשלנות, והדגיש כי המשיבים לא פעלו כקבוצה מאוחדת ולא היו להם יחסים משפטיים המצדיקים אחריות שילוחית. מאחר שהמערערים לא יכלו להצביע במדויק איזו רשלנות של המשיב גרמה לנזק, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי והותיר את המערערים אחראים לאובדנם. פסק הדין, המתבסס על פסקי דין קודמים בישראל ובאנגליה, הדגיש את חשיבות האשם האישי באחריות הנזיקית, דחה את הערעור והותיר את ההחלטה המקורית על דחיית תביעת הפיצויים.