ע"ע 701/05

תקציר

חברת ספאן, המעסיקה כ-250 עובדים בעיבוד עץ, התכוונה לצמצם את גודלה בשל קשיים כלכליים, והודיעה על כך להסתדרות - הארגון היציג של העובדים - ולעובדים שנפגעו. חלק מהעובדים ביקשו מההסתדרות שלא לייצג אותם, והארגון כיבד בקשה זו. לאחר מכן פיטרה החברה חלק מהעובדים, כולל עובדים אלה, בהתאם להסכם העבודה הקיבוצי הכללי. העובדים תבעו, בטענה לאפליה ולפגיעה בזכותם לשימוע, וביקשו השבה ופיצויים. בית הדין האזורי פסק באופן חלקי לטובת העובדים ופסק להם תשלומים אך לא החזרה. שני הצדדים ערערו. בית המשפט העליון קבע כי בקשת העובדים להתנתק מההסתדרות אינה מעניקה להם הגנה מיוחדת מפני פיטורים, והדרתם מההסכם הקיבוצי אינה מוצדקת. היא לא מצאה אפליה או פגיעה בזכויות ארגוניות, ביטלה את פסיקת הפיצויים וקבעה כי ההסכם הקיבוצי חל על עובדים אלה. עם זאת, היא אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי בדיונים, ודחתה את ערעור החברה על תשלום אחזקת רכב ואגרת נסיעה. גם עתירת העובדים להגדלת פיצויי הפיטורים וקצבאות אחרות נדחתה. מכיוון שההסכם הקיבוצי חל עליהם, העובדים היו זכאים למענק פרישה מיוחד. פסק הדין בוטל בעניין פיצויים ונזקים לא ממוניים, והתיק הועבר לקביעת שיעור המענק.