ע"א 499/87

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים של דיירים שחנויותיהם המוגנות הופקעו ברובע ממילא בירושלים. המערערים קיבלו פיצויים מהגורם המנהל את ההפקעה, אך חלקו על קביעתו של פקיד השומה כי כל הסכום מהווה רווח הון החייב במס לפי פקודת מס הכנסה. המערערים טענו כי חלק מהסכום משקף הפרשי הצמדה פטורים ממס. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את התנגדותם, והוביל לערעורים אלה. בית המשפט העליון קבע כי יש לחלק את הסכומים ששולמו למערערים לשלושה מרכיבים: שווי זכויות השכירות במועד ההפקעה, הפרשי הצמדה וריבית, והיתרה המהווה רווח הון. בית המשפט קבע, כי הפרשי ההצמדה לפיצויי הפקעה נופלים בגדרו של סעיף 9(13א) לפקודת מס הכנסה, הפוטר סכומים אלה ממס. בעוד שהמערערים לא היו בעלי קרקע אלא דיירים מוגנים, בית המשפט מצא כי יש להתייחס לפיצוי שקיבלו באופן דומה לזה של בעלי הקרקע. השופט קדמי הציע לקבל את הערעורים, להניח בצד את השומות ולאפשר לפקיד השומה להוציא שומות חדשות לפי גישת בית המשפט. השופט לוין הדגיש כי מטרת הפיצוי היא לאפשר לדיירים לקבל דיור חלופי והציע כי אין להגביל את שיטת החישוב לזו הקבועה בחוק הרכישה. השופט בך הסכים עם פירוט סכום הפיצוי ותחולת הפטור ממס. פסק הדין קיבל את הערעורים, הורה לפקיד השומה להוציא שומות חדשות, והורה למשיב מס' 2 לשלם לכל אחד מהמערערים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪.