רע"א 8730/10

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה למתן רשות ערעור על החלטה שלא חייבה את התובע, תושב ארה"ב, להפקיד ערבות להוצאות לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. מדובר בסכסוך בעלות על דירה בראשון לציון. המשיב טוען לבעלות תוך שהוא מאשים אחרים בעסקאות הונאה הקשורות לנכס. לאחר שניתן צו ביניים שאסר על כל דיספוזיציה בנכס, ביקשו המבקשים צו שיחייב את המשיב להפקיד ערובה, תוך שימת דגש על תושבותו הזרה ואי תשלום הוצאות משפט בעבר. בית משפט קמא דחה בקשה זו כפי שהוגשה לאחר קדם משפט, תוך שהוא מסתמך על תקנה 149(ב) הדורשת טעמים מיוחדים לשיהוי זה. עם זאת, בערעור נטען כי קשיים בגביית הוצאות שנפסקו קודם היוו נסיבות חדשות המצדיקות את הבקשה. ערכאת הערעור הכירה בתגובתם המהירה של המבקשים מרגע שהתעוררו סוגיות הגבייה. היא הכירה בתושבותו הזרה של המשיב ובהיעדרם של נכסים מקומיים רשומים, למעט הנכס שבמחלוקת. לפיכך, היא ביטלה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והורתה למשיב להפקיד 40,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים עד להכרעה. במידה וסכום זה לא יופקד תוך 60 יום, התביעה תידחה. בנוסף, חויב המשיב בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.