ע"א 4351/13

תקציר

חברת ביטוח חויבה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לפצות את משפחתו של ישראל וינטר על מותו בתאונת דרכים. הסכום שנפסק למשיבים – אשתו וילדיו של וינטר – הוא 1,631,892 ש"ח, ומתוכו מבקש כעת המבקש לעכב את ביצוע ההוצאה לפועל בסך 981,892 ש"ח. המחלוקת המרכזית נוגעת לשכרו של וינטר ולכושר השתכרותו טרם התאונה, כאשר חברת הביטוח טוענת כי חישובי בית המשפט התבססו על נתוני רווח ספקולטיביים. בית המשפט המחוזי העריך את שכרו של וינטר בוונצואלה ב-18 אלף שקל בתקופת התאונה ועד למועד פסק הדין, וב-12 אלף שקל לאחר מכן עד לפרישתו הצפויה. המבקש טוען כי סכום זה אינו נתמך בראיות וכי בית המשפט לא התחשב די הצורך במחלתו של וינטר בקביעת כושר השתכרותו. עוד הם טוענים כי בית המשפט שגה בכך שלא ניכה מס הכנסה. מנגד, טוענים המשיבים כי סיכויי הערעור שלהם חזקים, נוכח הראיות המשמעותיות התומכות בשכר גבוה יותר והערכתו המאוזנת של בית המשפט את הראיות הללו. באשר לבקשה לעיכוב ביצוע, מדגישים המשיבים את עוצמת סיכויי הערעור שלהם ואת חוסר הטעם בטיעוני המבקש. הם גם מדגישים את יציבותה הכלכלית של האישה, ומייתרים את השהות המבוקשת. על פי הפסיקה, ערעורים בדרך כלל אינם מעכבים את ביצוע פסק הדין, וסיכוייהם של פסקי דין כספיים להישאר נמוכים עוד יותר. בית המשפט, לאחר שבחן את הבקשה ושקל את טענות הצדדים, החליט להיעתר חלקית לבקשה, תוך עיכוב התשלום בסך 300,000 ₪ עד לפסק הדין בערעור. החלטה זו מתקבלת מבלי לפגוע לגופו של הערעור ונועדה לאזן בין האינטרסים של הצדדים עד למתן פסק דין סופי.