ת"צ 17231-12-16

תקציר

פסק דין זה מאשר הסדר פשרה שהושג בין שתי חברות אבטחה לעובדיהן בנוגע לתביעה ייצוגית. העובדים תבעו שכר שלא שולם להם עבור זמן ההכנה לפני משמרות ואי דמי נסיעה בשבתות ובחגים. לאחר משא ומתן ממושך בין הצדדים, הם הגיעו לפשרה, שהייתה כפופה לאישור בית המשפט. הסדר הפשרה פירט תשלומים עבור זמן הכנה והוצאות נסיעה עבור משמרות בימים שאינם ימי עבודה. הסכום הכולל של התביעות הכספיות נאמד ביותר מ-4 מיליון ₪. היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשה לאישור הסדר הפשרה, בטענה שהיא אינה כוללת התחייבות לאכיפה עתידית של זכויות עובדים וחסרה פירוט כיצד יבוצעו התחשיבים. בנוסף, ההסדר לא הודה במעשים פסולים מצד החברות, והיועץ המשפטי לממשלה סבר שכן. התובעים והחברות טענו כי הסדר הפשרה סביר וסיום התיק יחסוך זמן ומשאבים לכל הצדדים המעורבים. בית המשפט מצא כי הסדר הפשרה היה הוגן וסביר, תוך מקסום זכויות העובדים. עוד צוין כי ארגון העובדים לא פעל לבקשת העובדים וכי מתווה ההסדר, שהושג לאחר שמיעת ראיות, היה לטובת העובדים. בית המשפט התייחס גם לסוגיית הגמול לתובעים הייצוגיים ולעורכי דינם, וקבע כי הסכום סביר ועולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת. מאחר שההסדר התבסס על חישובים מדויקים תוך שימוש בנתוני עובדים, בית המשפט לא ראה צורך למנות בודק. פסק הדין אישר את הסדר הפשרה והורה לחברות לפרסם הודעה על האישור ולפעול בהתאם. לצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.