ע"א 46/60

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין שניתן על ידי הממונה על הסדר המקרקעין. הערעור הוגש על ידי המערערים יהושע יולזרי ויצחק וודונוס, אשר טענו לחזקה בחלקת מולק בתל אביב על בסיס תפיסתם את הקרקע מאז 1936, בניית מבנים עליה ותשלום מיסים. המשיבים, שלא ערערו על דחיית תביעתם לקרקע, היו סולטנה נבון פרחי ועזרא נבון, הבעלים הרשומים של החלקה. הממונה על הסדר המקרקעין קבע כי פרחי לא הצליחה להוכיח את זהותו של הבעלים הרשום, עזרא נבון, יחד עם דודה המנוח, עזרא אדוארד נבון. עוד קבע הממונה, כי אמנם הוכיחו המערערים חזקה במקרקעין, אך אין די בחזקה זו כדי להוכיח טענת בעלות המבוססת על התיישנות, ועל כן דחה גם את תביעתם. הקצין החליט לאשר את רישום החלקה על שמו של עזרא נבון, למרות שלא תבע את הקרקע. המערערים טענו כי פקיד ההסדר שגה בפסק דינו בנוגע לתחולת סעיף 20 לחוק המקרקעין העות'מאני. עם זאת, השופט לנדוי מצא כי הקצין שגה בכך שהתעלם מסוג הקרקע, שהוא מולק, ולכן היה מקום להחיל את ההוראות הרלוונטיות של המג'לה, ובפרט סעיף 1674. לפי סעיף 1674, הודאת הנתבע בזכות התובע אינה סותרת את טענת ההתיישנות אלא אם נעשתה בבית המשפט או בשטר. השופט לנדוי קבע כי הערעור אמנם לא יוכרע על סמך הוראות המג'לה, אך הדבר אינו רלוונטי שכן חוק ההתיישנות תשי"ח-1958 נכנס לתוקפו במהלך ההליך, ויש להחיל את הוראות המעבר שלו. החוק החדש קבע כי הוראותיו יחולו על תביעות הנוגעות למקרקעין, גם אם התיישנו לפני כניסת החוק לתוקף. לפיכך, פסק הדין הקודם שלא איפשר טענת התיישנות ללא טענת בעלות, כבר לא היה רלוונטי. עם זאת, השופט לנדוי קבע כי על פקיד ההסדר, הנחשב ל"בית משפט" לצורך החוק החדש, לברר האם התובע החזיק במקרקעין בתנאים שהיו מונעים תביעה לסילוק. השופט הסביר כי החוק החדש אינו מגדיר את מהותה של החזקה המחייבת טענת התיישנות, ואת החלל הזה יצטרכו למלא בתי המשפט. במקרה דנן, מאחר שמדובר בתביעת בעלות לפי סעיף 51 לפקודת המקרקעין (הסדר זכויות קניין), ולא בתביעת סילוק, הוטל על המערערים נטל ההוכחה. השופט לנדוי הגיע למסקנה כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת טענתם, ועל כן יש לדחות את ערעורם, אם כי לא בנימוקי פקיד ההסדר. השופט כהן הסכים עם החלטה זו, אך גם הביע את דעתו כי היה מקום לאפשר למשיבה לערער נגדית או להגיש מסמכים נוספים להוכחת זהותו של דודה אצל הבעלים הרשום. עם זאת, מאחר שהשופטים האחרים לא היו שותפים לדעה זו, והמסמכים הנוספים לא הוצגו, אישר כהן גם את פסק דינו של פקיד ההסדר. לפיכך, הערעור נדחה, והוחלט כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאות בבית המשפט.