ת"א 16553-02-16

תקציר

התובעת, שהייתה מעורבת בתאונת דרכים במהלך הריון מתקדם, תבעה את הנתבעת לפיצויים. השאלה העיקרית הייתה האם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו הרפואי הנטען של התובע, קרי פיברומיאלגיה. השופט פסק לטובת הנאשם. למרות שהתובעת הציגה כמה טיעונים והפנתה לפסקי דין קודמים כדי לתמוך בטענתה, השופט מצא אותם לא משכנעים. תחת זאת, השתכנע השופט מטיעוני הנתבע ומחוות דעתם של שני מומחים רפואיים שקבעו כי הפיברומיאלגיה של התובע אינה קשורה לתאונה. אחד המומחים, פרופ' בוסקילה, הסביר כי מחלתה של התובעת לא נגרמה בדרך כלל על ידי תאונות, וכי הסימפטומים שלה הופיעו שנים לאחר התאונה. יתרה מכך, המומחה הבהיר כי במסמכים הרפואיים של התובעת לא צוין כאב כרוני מפושט או תסמיני פיברומיאלגיה אחרים בשנים שלאחר התאונה. השופטת קיבלה את חוות דעת המומחים וקבעה כי התובעת לא הצליחה להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין נכויותיה הנטענות. עם זאת, השופט פסק לתובע פיצוי מסוים בגין כאב וסבל, הפסדי שכר, הפסדי פנסיה, סיוע מצד שלישי והחזר אגרת הטיפול בתביעה. מהתובע לא נשלל פיצוי בגין נזקים אחרים, שכן השופט לא מצא כל ראיה הקושרת אותם לתאונה. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 33,663 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין ומע"מ בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.