ת"א 663/99

תקציר

התובע, עפיף אילוטי, הגיש תביעה נגד מעסיקו והמבטחת שלו (נתבעים 1 ו-2), קבלן להקמת פיגומים (נתבע 3) והמבטחת שלו (נתבעת 4), הקבלן הראשי של פרויקט הבנייה בו נפגעה אילוטי (נתבעת 5), נוירוכירורג שביצע ניתוח באילוטי (נתבעת 6), ובית החולים בו בוצע הניתוח (נתבעת 7), בגין נזקים הנובעים מתאונת עבודה וניתוח שלאחר מכן. התאונה אירעה בעת שאילוטי עבד על פיגום שקרס, לכאורה בשל רשלנות הנתבעים. אילוטי טען כי הוא סבל מחבלות בתאונה שהובילו לצורך בכריתת למינקטומיה שנתיים לאחר מכן. על פי החשד, הניתוח בוצע ברשלנות וגרם לו נזק נוסף. בית המשפט מצא כי הנתבעים 1 ו-5 אחראים לתאונת העבודה מאחר שלא דאגו לתקינות הפיגומים, למרות בדיקות יומיות. עם זאת, לא הובאו ראיות לכך שהנאשמים 3 ו-4 אחראים לתאונה. באשר לניתוח, בית המשפט הטיל על הנתבעים 6 ו-7 אחריות לרשלנות, שכן הם לא קיבלו הסכמה מדעת, והניתוח לא צוין, נעדר גישה ראויה והיה כרוך בשימוש מופרז בסטרואידים. בית המשפט מינה מומחה רפואי שהעיד כי הניתוח גרם לחוסר יציבות בעמוד השדרה של אילוטי, אשר היווה קשר סיבתי בין הניתוח לבין נכותו של אילוטי. עוד קבע המומחה כי לאילוטי נגרמה נכות רפואית בשיעור של 30% כתוצאה מהניתוח. בית המשפט העריך את נכותו התפקודית של עילוטי ב-45%. לאילוטי נפסקו 759,886 שקל בגין אובדן השתכרות בעבר ו-521,341 שקל בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, על בסיס שכר חודשי של 6,000 שקל. כמו כן נפסקו לו 45,000 ש"ח בגין אובדן פנסיה, 200,000 ש"ח בגין סיוע צד ג' בעבר ו-439,454 ש"ח בגין סיוע עתידי, המוערך בכ-1,500 ש"ח בחודש. כמו כן נפסקו פיצויים בסך 100,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה, 180,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ו-300,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. כך, סך הפיצויים בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהניתוח הסתכם ב-2,545,682 ₪. בנוגע לתאונת העבודה, פסק בית הדין לאילוטי 36,951 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר ו-15,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. בית המשפט ניכה מהפיצויים את גמלאות המוסד לביטוח לאומי, והותיר את עילוטי ללא סכום לתשלום מהנתבעים 1 ו-5, מעסיקו והמבטחת שלו. גם התביעה נגד נתבע 5 נדחתה עקב פירוקה. עם זאת, חויבו הנתבעים 6 ו-7 לשלם לאילוטי סך של 636,421 ₪ (25% מסך הפיצויים), בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות.