ע"א 1479/18

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תחולתו של סעיף 34א לחוק המכר, שנועד להעניק הגנת תקנת שוק לרוכשים הרוכשים נכסים בהליכי הוצאה לפועל. המערערים, שרכשו מקרקעין בהליכים אלה, טענו כי הם זכאים להגנה לפי סעיף זה. עם זאת, נקבע כי ביצוע המכירה לא נעשה על פי החוק בשל עיכובים פרוצדורליים וזיוף מסמכים, ובראשם צו רישום מזויף. כתוצאה מכך, המכירה נחשבה בלתי חוקית. חרף ויכוחים בשאלה מתי נחשבת ה"מכירה" לשלמה, נקבע כי תקנת השוק אינה חלה מאחר שלא ננקטו ההליכים המשפטיים המתאימים, ולא הוצגו ראיות לתמורה (תשלום) מצד המערערים. בנוסף, בית המשפט מצא סוגיות פרוצדורליות משמעותיות, לרבות זיוף, אשר הכתימו את העסקה. כתוצאה מכך, הערעור נדחה למעשה. למרות שהשופט י' עמית הציע פיצוי חלקי למערערים בגין רשלנות תורמת של המשיב, הדבר לא נתמך על ידי השופטים האחרים, שכן לא היה בסיס משפטי לתביעות פיצויים בגין אשם תורם בתביעות קנייניות. בסופו של דבר, פסק הדין הדגיש את חשיבות ההקפדה על דרישות החוק בהליכי הוצאה לפועל, ובית המשפט החליט כי המערערים יישאו בהוצאותיהם.