ע"מ 577/04

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בעניין הסדר ממון בין בני זוג נשואים עם פרידתם. פסק דינו של בית משפט קמא קבע חלוקה בלתי שוויונית של רכושם של בני הזוג, בהתבסס על התנהגותו האלימה של הבעל וניסיונו להעלים נכסים מסוימים. הערעור ביקש לערער על פסק דין זה, אך בית המשפט לערעורים אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. פסק הדין מחזק אפוא את פסק דינו של בית משפט קמא, תוך הדגשת שיקול הדעת הנתון לבתי המשפט בענייני ממון בעת גירושין, במיוחד במקרים של אלימות וחוסר תום לב. על פי פסק הדין, התנהגותו האלימה של הבעל ואי גילוי פרטים כספיים הצדיקו את החלטת בית משפט קמא למנוע ממנו חלוקה שווה של נכסי הנישואין. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים הסכים עם פרשנותו של בית משפט קמא לחוק, שאפשרה חלוקה בלתי שוויונית של הנכסים בנסיבות חריגות, בפרט כאשר אחד מבני הזוג ניסה להעלים רכוש כדי לשלול מבן הזוג השני את חלקו הראוי. בית הדין דן גם בעקרון תום הלב וקבע כי טענת הבעל לשלילת זכויותיה הצבורות של האישה ברכוש הנישואין נעדרת תום לב. פסק הדין חיזק את קביעתו של בית משפט קמא כי על הבעל לשאת בחובות הנובעים מהכנסותיו, ואילו האישה תשמור על זכויותיה הכספיות ממקום עבודתה, לרבות זכויות פנסיוניות והטבות. הערעור נדחה, והבעל חויב לשאת בהוצאות הערעור ולשלם את שכר טרחת עורך הדין של האישה.