ת"א 48005-01-18

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית לסילוק פולשים ממקרקעי ציבור, תוך פירוט זכויות בעלי הקרקע והחריגים לשפיטה עצמית. לאחר מכן הוא מתעמק במקרה הספציפי, ובוחן האם התובעים החזיקו ברציפות בקרקע והאם בכוונתם לרכוש את השליטה בה. הראיות שהוצגו, לרבות תזכירי תביעה, תצלומי אוויר, תשלומי מס וחוות דעת מומחים, מנותחות. מסקנת פסק הדין היא כי התובעים לא הוכיחו חזקה רציפה, ואפיינו את השימוש שלהם בקרקע כזמני ועונתי. בנוסף, הקרקע נמצאה פנויה בעת תפיסת הנאשם. כתוצאה מכך, בית המשפט קובע כי הנאשמים מימשו כדין את זכותם לשפיטה עצמית בתוך פרק הזמן שנקבע. אשר על כן, התביעה שהגישו התובעים, הנחשבים מסיגי גבול, נדחית. התובעים נדרשים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. בפסק הדין מודגש כי לתובעים זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.