ע"פ 3767/05

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת שהרשיע את המערער בסיוע לרצח. ב-5 בינואר 2003 אירעו שני פיצוצי מטעני חבלה בתל אביב, בהם נהרגו 23 בני אדם ונפצעו עשרות. המערער, אזרח ישראלי, הסיע שני נוסעים - תושבי שכם - לאזור בו אירעו הפיצוצים. שני הנוסעים ירדו מרכבו של המערער ופוצצו את המטענים. המערער נעצר ונחקר. לדבריו הוא לא ידע שהנוסעים הינם מחבלים ומטרתם לבצע פיגוע. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בסיוע לרצח, ניסיון רצח וגרימת חבלה בכוונה, וגזר עליו 40 שנות מאסר בנוסף לשנתיים בגין אישומים אחרים. המערער ערער על פסק הדין וטען כי לא ידע על כוונות הנוסעים וכי אין די ראיות להוכיח כי מצבו הנפשי מהווה סיוע. המשיב טען כי ההודאות והראיות הנסיבתיות מוכיחות את מודעותו של המערער. בית המשפט קבע כי ההודאות קבילות, והסכים עם ממצאי בית המשפט המחוזי לפיהם המערער ידע את כוונות הנוסעים וכי התנהגותו מהווה סיוע. עם זאת, בית המשפט הפחית את העונש ל-28 שנים, בהתחשב בגילו של המערער ובהיעדר הרשעות קודמות. על חוות דעתה של השופטת נאור הסכימו השופט דנציגר והשופט רובינשטיין.