ת"א 2708-05-20

תקציר

התובע, שעבד כמפיץ מזון, טען כי נפגע בתאונת דרכים כאשר החליק ונפל בעת שיצא מרכב עבודתו. עם זאת, השופט מצא בעדותו מספר סתירות בנוגע לנסיבות התאונה. ראשית, דבריו היו שונים באופן משמעותי בשאלה אם יצא או נכנס לרכב, כמו גם במנגנון הפגיעה. הסברו של התובע לאי התאמות אלה – כי מעסיקו בדה חלקים מהודעתו הראשונית – לא התקבל על ידי בית המשפט, מה גם שמסמכים אחרים סתרו את טענתו. בנוסף, עדותו של התובע לגבי מקום התאונה לא הייתה עקבית. השופטת הדגישה כי נטל ההוכחה מוטל על התובע, ועדותו, בהיותה עדות בודדת ומלאת סתירות, לא הספיקה כדי לעמוד בנטל זה. כמו כן, השופט קבע כי האירוע אינו מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק תאונות דרכים. על פי החוק, תאונה מתרחשת כאשר אדם נפגע בעת ביצוע פעולה הקשורה לשימוש ברכב מנועי, כגון תיקון דרך. במקרה זה, הפגיעה הנטענת של התובע לא אירעה במהלך תיקון כביש או כל פעולה הנדרשת להמשך הנסיעה. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את התביעה, והורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. זכות הערעור ניתנה לשני הצדדים בתוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין.