ת"א 111/09

תקציר

בעל רכב מספר 91-897-27 קיבל שלוש הודעות על עבירת חניה מעיריית רמת גן ולא שילם את הקנסות ולא ביקש להישפט. העירייה נקטה נגדו בהליכי גבייה, שהובילו להוצאת צו עיקול על חשבון הבנק שלו בשנת 2008. התובע טען כי הקנסות קצובים בזמן, שכן העירייה לא נקטה כל פעולה לגבייתם בתוך שלוש שנים מיום ההרשעה. בית המשפט קבע כי הרשעתו של התובע בשלוש עבירות החניה היא חד משמעית. העירייה הציגה ראיות לכך ששלחה לתובע שישה מכתבי דרישה בתוך תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים, וכן פתחה בשני הליכי עיקול. בית המשפט קיבל את ראיות העירייה ודחה את התביעה, והורה לתובע לשלם לעירייה את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין. השופט קבע כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו כי הרישומים היו שגויים וכי המכתבים לא נשלחו. ככלל, הראיות הראו כי העירייה פעלה בתוך תקופת ההתיישנות, ולכן הקנסות לא היו מוגבלים בזמן.