ת"א 6611-09-16

תקציר

בית המשפט יתערב ויפסל חוות דעת מומחה רק בנסיבות חריגות, כדי למנוע עיוות דין, למשל במקרים של חריגה מסמכות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, השפעה בלתי הוגנת או מרמה. התערבות כזו היא מוצא אחרון, ובית המשפט יבחר בצו מתון יותר במידת האפשר. במקרה זה, התובעת ביקשה לפסול את המומחה שמונה על ידי בית המשפט בשל ניגוד עניינים לכאורה, חריגה לכאורה מסמכות, וטענות נוספות בנוגע לתחומי התמחותו וקביעותיו הכספיות של המומחה. בית המשפט דחה טענות אלה. ראשית, ניגוד העניינים הנטען בין המומחה לסנגור הוכחש ולא הוכח. שנית, חוות דעתו של המומחה בעניינים משפטיים תתעלם על ידי בית המשפט, אשר יקבל את ההחלטות המשפטיות. הימנעותו של המומחה ממתן חוות דעת בנושאים מסוימים, לרבות פיצוח קונסטרוקטיבי, לא הצדיקה את פסילתם, מה גם שהמומחה מטעם התובע עצמו לא ביסס את טענותיו בחוות דעת נוספת של קונסטרוקטור או יועץ קרקע. מומחה בית המשפט העריך את הנזק ונתן את חוות דעתו, אליה יוכל התובע להתייחס בטיעוניו, והפרש של 5,000 ₪ בין חוות הדעת של התובע לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט לא היה סיבה מספקת לפסול את האחרונה. את טענות התובע כנגד קביעות המומחה יש להעלות בסיכומיו, בראיות עובדתיות ומשפטיות, ולא באמצעות בקשת פסילה. אי הסכמה עם מסקנות המומחה אינה סיבה מוצדקת לפסול אותן, שכן בית המשפט מקבל את ההחלטה הסופית, והוא יכול לדחות או להתעלם חלקית מחוות דעת מומחים. לבסוף, פסילת המומחה בשלב זה של המשפט תאריך את ההליכים שלא לצורך, דבר שאינו לטובת הצדק, במיוחד לאור העובדה שהתיק מתנהל למעלה מחמש שנים, ומינוי מומחה חדש עשוי להביא לתיקונים בכתבי הטענות ולהחזיר את המשפט לתחילתו. מטעמים אלה נדחית בקשת פסילת המומחה, והתובע חויב לפצות את הנתבעים בגין שכר טרחתם בסך 1,500 ₪ כל אחד.