ה"פ 50869-09-17

תקציר

המחלוקת נסובה סביב פרשנותו של סעיף 19(א)(6) לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, המחייב את השותף הכללי לשלם את המס החייב השותפים בשותפות נפט. העותרים מבקשים כי המשיב ינפיק תעודת "מחזיק זכאי" לשנת המס 2013 ללא הבחנה בין יחידים וקבוצות בני אדם לעניין המס המשולם על הכנסות השותפות. עם זאת, המשיב טוען כי השותפים המוגבלים צריכים לקבל אישורי מס דיפרנציאליים, כאשר יחידים מקבלים שיעור מס נמוך יותר מחברות. בית המשפט, בהסכמתו עם עמדת המשיב, מגיע למסקנה כי החקיקה הנדונה היא מנגנון גביית מס. זה מפשט את התהליך על ידי כך שהשותף הכללי משלם את המס החייב על ידי שותפים, המחושב לפי שיעורי המס המתאימים ליחידים ולחברות. הליך גבייה יעיל זה נועד למנוע דיווח מס מיותר של כל שותף ולהבטיח השבה יעילה של המסים המתאימים. לפיכך, בית המשפט דוחה את טענות העותרים וקובע כי המשיב יכול להנפיק תעודות מחזיק זכאי בשיעורי מס משתנים ליחידים ולחברות. כמו כן, נדרשים העותרים לכיסוי הוצאותיו המשפטיות של המשיב ושכר טרחת עורך דין, בסך של 15,000 ₪, בהתחשב בהתנהלות הצדדים ובחיסכון שהושג בהליכים המשפטיים.