בש"פ 3281/24

תקציר

הכרעת הדין מאפשרת את ערעורו של הנאשם, המואשם בשורה של עבירות, לרבות אונס ומעשים מגונים שבוצעו בקטין. המחלוקת המרכזית נסובה סביב סעיף 5ב לחוק הגנה על ילדים, הקובע כי נאשם אינו רשאי להעתיק או להסיר קלטות חקירה של קטינים אלא אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים. בית המשפט המחוזי טען, כי מאחר שהמתלוננת כבר מלאו לה 14 בעת הגשת תלונתה המאוחרת, ונמסר למשיב תיעוד חזותי של תלונה זו, קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מסירת קלטות החקירה למשיב מאז שהייתה המתלוננת בת 11. עם זאת, פסק הדין חולק על נימוק זה, ומדגיש כי כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיף 5ב היא להגן על הקטין מפני חשיפת האופן שבו תיאר את עדותו, החל ללא קשר לגילו בעת העדות. כמו כן, בפסק הדין מודגש כי "הטעמים המיוחדים" הנזכרים בחוק אינם קשורים לעוצמת הפגיעה בקטין אלא מתקיימים כאשר הגנתו של הנאשם עלולה להיפגע באופן משמעותי ללא הקלטות. במקרה דנן, אורך הקלטות (כ-5.5 שעות) אינו מהווה סיבה מיוחדת להעברתן, וצוות סנגורו של המשיב יכול לעיין בהן בפרקליטות. פסק הדין אף נוזף בתובע על הקשיים המוטלים על בא כוח המשיב בעת שניסה לצפות בקלטות ומצפה כי סוגיות אלה יתוקנו בתיקים עתידיים. לבסוף, פסק הדין מכיר בכך שאם יידרש זמן נוסף להיערכות לחקירות בשל החלטה זו, המשיב יכול לבקש שינוי מועד הדיון.