ו"ע 106/02

תקציר

המערערת עתרה להחזר תשלומים מופרזים בגין היטל ביוב, בטענה לחישובים שגויים ולרכישות בלתי מורשות. המשיבים, העירייה וחברה, טענו כי הערר הוגש ללא רשות, שנים לאחר ביצוע התשלום. עוד טענו כי לוועדת הערר אין סמכות להורות על השבה, וכי הערכאה הראויה לתביעה תהיה בבית משפט השלום. בית המשפט הסכים כי הערעור הוגש במועד וללא הצדקה, ודחה אותו על הסף. בנוסף, צוין כי סמכותה של הוועדה להורות על השבה הוגבלה למקרים שבהם שאלת חוקיות דרישת התשלום הוטלה בספק, מה שלא היה המקרה כאן. עם זאת, נעתר בית המשפט לעתירה החלופית של המערער, והעביר את הדיון לבית משפט השלום בחיפה לאיחוד עם מקרה דומה (ת"א 7589/02). פסק הדין אף הורה למערערת לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים, והערעור נגנז עד למתן צווים נוספים בת"א 7589/02. פסק הדין הדגיש את הצורך בעררים במועד והבהיר את סמכותה של ועדת הערר, תוך הבטחת זכותו של המערער לשימוע הוגן בבית המשפט המוסמך.