ת"א 26215-02-16

תקציר

המחלוקת נסובה סביב שימוש והפקעה של חלקת קרקע. התובעים טענו כי הנתבעים השתמשו בחלק מהחלקה לתשתיות ציבוריות וכי חלק ניכר מהם הופקע. בית המשפט בחן את התוכניות הקשורות לחלקה ומצא כי בעוד ששיעור ההפקעה עמד על כ-48% משטח החלקה, התובעים לא היו זכאים לפיצוי שכן התוכניות גרמו גם לשיפור משמעותי בשווי החלקה. בית המשפט גם קבע את מועד ההפקעה לשנת 2015. באשר לדמי השימוש, מצא בית המשפט כי הנתבעים לא פלשו לשטח המשמש את התובעים לעסקיהם וכי התובעים עצמם גידרו שטח זה, ובכך ויתרו על השימוש בחלק הנותר של החלקה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הנתבעים חייבים לתובעים דמי שימוש ראויים בגין התקופה שקדמה להפקעה בשנת 2015, שכן הנתבעים השתמשו בחלק מהחלקה ככביש ומדרכה ללא הליך משפטי. הסכום החייב חושב על סמך חוות דעת המומחה ובהתחשב בכך שגם התובעים השתמשו בחלק מהחלקה. תביעת התובעים להפסד רווחים עקב ההפקעה נדחתה, שכן היא לא הוכחה ונמצאה חסרת שחר. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובעים דמי שימוש הולמים, כאשר כל צד יישא בהוצאותיו.