ה"פ 11125-05-19

תקציר

בית המשפט הכריע לטובת הנתבע, בן שלואי, במחלוקת על יבוא מקביל. המקרה עסק ביבוא משקאות שוופס מקוריים מאוקראינה לישראל, דבר שערער עליו בעל הסימן המסחרי המקומי, יפאורה. בית המשפט הכיר במותרות של יבוא מקביל על פי דיני הקניין הרוחני, תוך התמקדות בתחרות בין זכויות קניין רוחני לבין סחר חופשי. נמצא כי מעמדה היצרני של יפאורה בישראל לא השפיע על מעמדה כבעלת סימן מסחר, ואף לא על מעמדה של שלואי כיבואנית מקבילה. בנוסף, בית המשפט קבע כי שינויים קלים במוצרים אינם פוסלים אותם מלהיחשב מקוריים ומקוריים. הנושא המרכזי היה יישום דוקטרינת המיצוי הבינלאומי במקרים של פיצול טריטוריאלי של בעלות על סימני מסחר. בפסק הדין הובהר כי לא נדרשה הסכמתו של בעל סימן המסחר הזר ליצוא, וכי יפאורה, בהיותה מודעת לפיצול הטריטוריאלי בעת רכישת הזכויות הישראליות, אינה יכולה לטעון להפרה. כמו כן, דחה בית המשפט טענות הנוגעות להטעיה, גניבת עין ופגיעה במוניטין, והדגיש כי היבוא המקביל של מוצרים מקוריים אינו מצדיק הגבלת זכותה של שלואי לייבא. בעקבות זאת הוציא בית המשפט צו הצהרתי, המאפשר לשלואי להמשיך לייבא את משקאות שוופס מאוקראינה מבלי לפגוע בזכויות הסימן המסחרי של יפאורה. כמו כן חויבה יפאורה לשלם לשלה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 120 אלף שקל.