ה"פ 25314-05-15

תקציר

המבקשים ביקשו מבית המשפט צו שיורה למשיבים למסור את החזקה בשתי חלקות מקרקעין, שיועדו להפקעה לצורך פיתוח פארק עירוני. המשיבים, שהתיישבו על הקרקע ללא אישור ובנו מספר מבנים, התנגדו לבקשה. לטענתם, המבקשים לא הוכיחו את זכותם במקרקעין ולכן אין לפנותם. עוד נטען, כי המבקשים לא הוכיחו צורך מיידי בקרקע, וכי חל שיהוי בלתי סביר בביצוע ההפקעה. זאת ועוד, טענו המשיבים כי רכשו מעמד של בעלי רישיון במקרקעין, ועל כן יש לפצותם בגין השקעותיהם ולספק להם דיור זמני לפני הפינוי. בית המשפט קבע כי המבקשים עמדו בדרישות לקבלת החזקה, וכי טענות המשיבים אינן משכנעות. ראשית, המבקשים לא נדרשו להוכיח את בעלותם במקרקעין בהליך זה. שנית, השיהוי בביצוע ההפקעה היה סביר ולא הצדיק את ביטולה, מה גם שהמשיבים לא הוכיחו כל נזק שנגרם מהשיהוי. שלישית, טענת המשיבים כי לא היה צורך מיידי בקרקע נדחתה, שכן המבקשים התכוונו להשתמש בקרקע בסמוך לאחר הפינוי. אשר למעמדם של המשיבים במקרקעין, מצא בית המשפט כי הם לא החזיקו במקרקעין זמן רב דיו כדי לרכוש זכויות כלשהן. גם אם היו נחשבים לבעלי רישיון, ניתן היה לשלול את רשותם בכל עת ללא תמורה, שכן הקרקע הייתה ציבורית ומבני המשיבים נבנו שלא כדין. בית המשפט דחה גם את תביעות המשיבים לדיור זמני ולפיצוי בגין השקעותיהם. עם זאת, השופט הביע את דעתו כי על המבקשים לפצות את המשיבים בגין שווי המבנים שלהם, למרות שלא היו מחויבים לכך על פי דין. לסיכום, הורה בית המשפט למשיבים למסור את החזקה במקרקעין ובמבנים לידי המבקשים עד למועד שנקבע, וקבע כי המשיבים יישאו בהוצאות הפינוי של המבקשים אם לא יעמדו בהן.