רע"א 9842/05

תקציר

המבקש, הסובל מסכיזופרניה, הגיש תביעה לפיצוי מיוחד לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום) בשנת 1997. קצין הפיצויים-אגף השיקום דחה את התביעה, אך ועדת ערר פסקה מאוחר יותר לטובת המבקש, ומצאה קשר סיבתי של 25% בין מחלתו לבין שירותו הצבאי. המשיב החל לשלם למבקש בהתאם להחלטת הוועדה ממועד התביעה המקורית. עם זאת, בית המשפט המחוזי הפך את החלטת הוועדה וגרם למבקש לערער לבית המשפט העליון, שהחזיר על כנו את החלטת ועדת הערר. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לביזיון בית המשפט, בטענה לאי ציות המשיב לפסק דינו של בית המשפט העליון. הוא מבקש פיצוי מיוחד מיום תביעתו המקורית ועד ספטמבר 2003. פסק הדין מתמקד בזכאותו של המבקש לפי חוק הנכות ואינו מחייב את המשיב לפסוק פיצוי נוסף. יתר על כן, הגמול המיוחד המבוקש על ידי המבקש הוא גמלה המוענקת מעל ומעבר לדרישות חוק הנכות ומוסדרת בהוראות פנימיות. הוראות אלה קובעות כי גמול כאמור ישולם רק מיום הכרתו של אדם כזכאי. מדיניות זו אושרה על ידי בתי המשפט ולא ניתן לערער עליה כעת. יתר על כן, המבקש לא הגיש בקשה לפיצוי מיוחד זה עד שנת 2007, ולכן בקשתו לא הוגשה במועד. הבקשה לביזיון בית המשפט נדחית, אפוא, והמשיב אינו נדרש לשלם הוצאות. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין, ומספק הבנה ברורה של המחלוקת המשפטית, לגופו של פסק הדין והנימוקים העומדים מאחורי ההחלטה.