ע"פ 4138/06

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בעבירות מין שביצע קטין בשני קטינים נוספים. הערעור הראשון, שהגישה המדינה, מערער על הקלה בעונש שהטיל בית המשפט המחוזי; בעוד המשיב מערער על חומרת העונש. הרקע לתיק כולל הסדר טיעון, לפיו המשיב הודה באישומים נגדו, ואם יוגש דו"ח חיובי, המדינה לא תבקש עונש מאסר. גזר הדין של בית המשפט המחוזי התבסס על דעות חלוקות בין השופטים: נשיא בית המשפט הציע עונש של שלוש שנות מאסר על תנאי; שופט אחר ביקש לשלוח את המשיב למעון נעול עד הגיעו לגיל 20; ושופט שלישי הציע שנת מאסר. בסופו של דבר אימץ בית המשפט את הצעת הנשיא, עם כמה שינויים. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המשיב, תוך שהוא מדגיש את חומרת העבירות ואת האינטרס הציבורי, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות ובשיהוי ההליכים. ערעור המדינה התקבל, ועונשו של המשיב הוארך להשמה במעון נעול עד הגיעו לגיל 20, בנוסף לעונשים נוספים. פסק הדין התייחס גם לסוגיה המשפטית של פרשנות סעיף קטן 80(ג)(2) לחוק בתי המשפט, העוסק במחלוקות על גזר הדין. בית המשפט קבע כי ההוראה מחייבת הליך דו-שלבי: ראשית, על השופטים לנסות להחליט ברוב קולות על חומרת העונש או היקפו; רק אם זה ייכשל, נשיא בית המשפט העליון יחליט. במקרה הנוכחי, היה על בית המשפט המחוזי לנסות תחילה להכריע בחוות הדעת הבינונית בכללותה, ורק אם זו נכשלה, היה על נשיא בית המשפט העליון להתערב.