בש"א 14638/06

תקציר

התובעת הקימה שותפות בלתי רשומה עם הנתבעת מס' 1 בעסק טרום הדפסה שלימים הפך לפוטו אופסט ליין אור (1978) בע"מ. לחברה ולבעלים היו מספר חשבונות בנק אצל הנתבע מס' 2. לטענת התובעת, הנתבעת מס' 1 ניהלה את כספי החברה באופן כושל, זייפה את חתימותיו של התובע וצברה חובות עתק. התובע טען כי לא ידע על מעשים אלה. בשנת 2001 נודע לתובע על מצבה הכלכלי הקשה של החברה ולבסוף הגיש בקשה לפירוקה. התובע תבע את שני הנתבעים על סך 3 מיליון ₪ (או 8,129,885 ₪ לפי מקור אחר) פיצויים, אך הנתבע מס' 2 טען כי תקופת ההתיישנות פגה. בית המשפט קבע כי למרות שהתביעה נשענת על טענות להונאה, אשר בדרך כלל מעוררות התחלה מאוחרת יותר של תקופת ההתיישנות, התובע לא טען במפורש לתרמית בכתב תביעתו. יתר על כן, הצהרותיו של התובע לגבי מועד היוודע לו על התרמית לא היו עקביות. בית המשפט לא יכול היה לקבוע את מועדי הגילוי בשלב זה, ואף לא יכול היה לייחס לתובע ידע בנוגע לפעולות הבנקאיות, במיוחד נוכח טענתו כי הנתבע מס' 1 ניהל את החשבונות. גם ההליכים המשפטיים הקודמים בין הצדדים, אשר הנתבעת מס' 2 טענה כי יש בהם כדי למנוע תביעה זו, לא הבהירו את מועדי ידיעת התובעת. השופט הגיע למסקנה כי יש לברר את העניין בשלב מאוחר יותר של ההליך ודחה את הבקשה לדחות את התביעה כמוקדמת מדי. לתובע ניתנו 30 יום להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, תוך פסיקת הוצאות לנתבע.