ת"א 33204-04-21

תקציר

פסק הדין דן בקביעות המכריעות בהליכים קודמים הנוגעים לסכסוך מקרקעין, ומדגיש כי הממצאים וההכרעות המשפטיות בו מחייבים את המקרה הנוכחי. השופט שב ומדגיש כי זכויות הבעלות בדירה שייכות לנתבעים נהרי וברשחת, בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון שהפך החלטה של ערכאה נמוכה יותר. התובע, וקנין, טען כי הנתבע, פרץ, סיכל את תנאי ההשעיה בהסכם ביניהם, אך השופט דוחה טענה זו מחוסר ראיות. במקום זאת, השופט פוסק לטובת פרץ וקובע כי החוזה בין וקנין לפרץ בטל בשל אי קיום תנאי ההשעיה. כתוצאה מכך, פרץ נדרש להחזיר לווקנין את סכום הרכישה בסך 265 אלף שקל, בצירוף ריבית והצמדה ממועד פסק הדין של בית המשפט העליון. סכום זה מייצג פיצוי בגין הסכם הרכישה הכושל. השופט דוחה גם את תביעתו של פרץ לדמי שימוש ואת בקשתו לקיזוז לאחר מכן, בנימוק של היעדר ראיות ואופן אגב שבו הוצגו הטענות. הקביעה נעשית כדי למנוע עשיית עושר ולא במשפט. לבסוף מורה השופט כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, והפקדתו של וקנין בסך 50 אלף שקל תוחזר לו.