ע"א 1948/97

תקציר

פסק הדין פוסק לטובת המשיב, מעניק להם חזקה בנכס שבמחלוקת ומפנה את המערער, שנמצא מסיג גבול. ליבת הטיעון נסובה סביב טענת המערערת בדבר החזקה במקרקעין למעלה מ-42 שנה, עליה ערער המשיב. בית משפט קמא, בראשות השופט א' גולדין, בחן בדקדקנות את הראיות שהוצגו ומצא כי המערערת לא הביאה ראיות מספקות לרכישת הנכס. החלטת בית המשפט לצדד במשיב הושפעה גם מהיעדר כל תיעוד תומך או עדויות מאששות. משכך, הגיע השופט למסקנה כי נוכחותו של המערער במקרקעין הייתה מאושרת בלבד, וניתן לבטל היתר זה, אותו ביקש המשיב. זאת ועוד, בית המשפט בחן בדקדקנות את נסיבות ההשבחה של המערערת בנכס וקבע כי אין בהן די כדי להצדיק פיצוי. הסיבות להחלטה זו כללו היעדר היתרי בנייה, היעדר הערכה אובייקטיבית של ההשקעות והיעדר הסכמה או ידיעה מצד הבעלים. עוד הודגש בפסק הדין כי תגמול המערערת בגין בנייה בלתי מורשית יהווה עידוד עקיף למעשים בלתי חוקיים. ערעורו של המערער על פסק דין זה לא צלח, וכתוצאה מכך אושרה החלטתו של בית משפט קמא. בנוסף, חויב המערער בהוצאות המשפט של המשיב, בסך 15,000 ₪, אותן ניתן היה לנכות מהפיקדון. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ומהווה הערכה מקיפה של הראיות והדינים החלים.