עש"א 37432-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעיקר בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח פסק דין בעש"א 37432-12-24 חאג' ואח' נ' חאג'(המנוח) ואח'** **מבוא** פסק הדין הנדון עוסק בערעור על שתי החלטות של רשמת ההוצאה לפועל (להלן: "הרשמת") בתיקי הוצאה לפועל שונים, אשר נדונו יחדיו בשל קשר ביניהם. הערעור הוגש על ידי חביב וורדה חאג' (להלן: "חביב") נגד עזבון בשארה חאג' (המנוח) המיוצג על ידי פאדי חאג' (להלן: "פאדי"). בית המשפט נדרש לבחון את החלטות הרשמת בנוגע לטענות "פרעתי" שהועלו על ידי פאדי בתיק בו הוא החייב, ועל ידי חביב בתיק בו הוא הזוכה. **עיקרי פסק הדין וניתוח משפטי** 1. **דיון בטענת "פרעתי" בתיק הוצאה לפועל 529096-07-22 (פאדי חייב, חביב זוכה):** * **הטענה המרכזית של פאדי:** פאדי טען שפרע את חובו לחביב, המבוסס על פסק דין שחייב אותו לשלם לחביב דמי שימוש בתחנת דלק, משום שהוטל עיקול על זכויותיו של חביב אצל פאדי על ידי רשויות המס, ופאדי שילם לרשויות המס סכום של כ-1.1 מיליון ש"ח, אשר מקורו בחוב שפאדי חייב לחביב. * **קבלת טענת "פרעתי" על ידי הרשמת:** הרשמת קיבלה את טענת "פרעתי" של פאדי. היא קבעה כי התשלום שבוצע על ידי פאדי לרשויות המס, לאחר מתן פסק הדין, מהווה פירעון של החוב כלפי הנושה-חביב. היא אף קבעה כממצא עובדתי כי התשלום בוצע במלואו. * **החידוש המשפטי והעיקרון המנחה:** בית המשפט אישר את החלטת הרשמת וקבע כי אין לקבל את טענת חביב בדבר חוסר סמכות של רשמת ההוצאה לפועל לדון בטענת קיזוז במסגרת טענת "פרעתי". בית המשפט הדגיש כי במסגרת טענת "פרעתי", רשאי החייב להעלות כל טענה לפירעון החוב, לרבות זכות קיזוז מוכחת. ההלכה המנחה כאן היא, כי טענת קיזוז, כאשר היא מבוססת על תשלום חוב שאין עליו מחלוקת, דוגמת תשלום במסגרת צו עיקול, נמצאת בתחום סמכותה של רשמת ההוצאה לפועל. (ע"א 4992/18 גוטמן נ' בנק דיסקונט לישראל; ע"א (מחוזי-י-ם) 74913-09-25 ברזין נ' רוזן). * **השלכה על גביית החוב:** העיקרון החשוב כאן הוא שאם החייב (פאדי) נדרש לשלם את חובו לנושה (חביב) לרשות צד שלישי (רשויות המס) מכוח צו עיקול כדין, הרי שתשלום זה דינו כדין פירעון החוב כלפי הנושה המקורי. זאת, מכיוון שהחוב, במקום להיות משולם ישירות לנושה, מועבר דרך צד שלישי לשם כיסוי חובותיו של הנושה עצמו כלפי רשות זו. (רע"א 5336/06 פרמינגר נ' עיריית חיפה). * **טענת הקיזוז ותשלומים דחויים:** בית המשפט התייחס גם לשאלת תוקף השיקים הדחויים. נקבע כי למרות שחלק ממועדי פרעונם חלו לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, השאלה הפכה תיאורטית מאחר ובפועל השיקים נפרעו והקטינו את חובו של חביב אצל רשויות המס. ההתייחסות לשאלת המועד הקובע (מועד ההתחייבות לעומת מועד הפירעון בפועל) חשובה בהקשר של דיני הקיזוז ותשלומים, ובמקרה זה, ההתקדמות בפועל של התשלומים השפיעה על המסקנה. * **סגירת תיק ההוצאה לפועל והשבת יתרה:** לנוכח קבלת טענת "פרעתי", אשר בה נפדה מלוא החוב בתיק זה, בית המשפט אישר את החלטת הרשמת לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולהשיב יתרת כספים לפאדי, בהתאם לתקנה 126 לתקנות ההוצאה לפועל. זאת, אף אם סעד זה לא התבקש במפורש במסגרת הבקשה. 2. **דיון בטענת "פרעתי" בתיק הוצאה לפועל 500971-02-17 (חביב חייב, פאדי זוכה):** * **טענת "פרעתי" של חביב:** חביב טען כי יש לקזז את חובו של פאדי כלפיהם (מכוח פסק דין אחר) מחובם של חביב כלפי פאדי. * **הדחייה על ידי הרשמת ואישורה על ידי בית המשפט:** בית המשפט אישר את מסקנת הרשמת לדחות את טענת "פרעתי" של חביב. זאת, משום שקודם לכן נקבע כי החוב של פאדי כלפי חביב (אותו ניסה חביב לקזז) כבר נפרע בתיק ההוצאה לפועל הראשון. משנפרע החוב, לא עומדת לחביב עוד זכות קיזוז מכוחו. 3. **דיון בבקשה להפחתת ריביות בתיק הוצאה לפועל 500971-02-17:** * **החלטת הרשמת המקורית:** הרשמת דחתה את הבקשה להפחתת ריביות, בקובעה כי לא הונחו בפניה ראיות או "טעמים מיוחדים" המצדיקים הפחתה, וכי הטענה נדונה כבר בעבר. * **החלת תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל:** בית המשפט מציין כחידוש משפטי חשוב את כניסתו לתוקף של תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל (החל מ-1.1.2025), המקנה סמכות רחבה יותר לרשמי ההוצאה לפועל לבטל ריביות פיגורים. התיקון מאפשר, בין היתר, לקחת בחשבון שיקולי תום לב בניהול ההליך, להבדיל מתום לב בפתיחת ההליך, דבר שיכול להשליך על צמצום ריביות פיגורים. * **טענות חדשות ומורכבות:** בית המשפט מזהה שתי טענות כבדות משקל שהעלו חביב בנוגע להפחתת ריביות, אשר יש מקום לשקול אותן: * **שיהוי בפתיחת תיק ההוצאה לפועל:** חביב טענו כי פתיחת תיק ההוצאה לפועל (ביום 1.2.17) חלפה זמן רב (כ-26 חודשים) מאז מתן פסק הדין (11.12.14). שיהוי זה, לטענתם, מהווה הפרה של חובת תום הלב מצד פאדי, שכן עליו לפעול לגביית חוב תוך זמן סביר. * **חוסר פעולה להקטנת החוב:** חביב טענו כי פאדי מעולם לא שילם להם דמי שימוש, למרות פסקי דין שחייבו זאת, ובכך לא פעל להקטנת חובם כלפיו בתיק ההוצאה לפועל מכוח חיוביו השוטפים כלפיהם. * **החזרה לרשמת ההוצאה לפועל:** נוכח השינוי בחקיקה, מורכבות הטענות, והעובדה שבית המשפט הדן בערעור אינו חשוף לפרטי תיק ההוצאה לפועל (כגון גובה ריביות הפיגורים שהוטלו), בית המשפט החליט להחזיר את הסוגיה לדיון מחודש בפני הרשמת. הרשמת תידרש לתת החלטה מנומקת, תוך התחשבות בטענות שהועלו, בשינוי החקיקה, ובפרט, כאמור בהערת הרשמת המקורית, בנסיבות מסוימות של פירעון חוב משמעותי. בית המשפט מדגיש כי אין הכרח לאפשר לצדדים לטעון מחדש, אלא אם הרשמת סבורה שנדרשת התייחסותם. * **היקף סמכות הערעור:** בית המשפט אף מציין כי במסגרת ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל, ניתן להעלות טענות חדשות, קל וחומר לאור תיקון החקיקה. **סיכום התוצאה** * **הערעור בעניין תיק הוצאה לפועל 529096-07-22 נדחה.** * **הערעור בעניין תיק הוצאה לפועל 500971-02-17 נדחה לעניין טענת "פרעתי".** * **תיק הוצאה לפועל 500971-02-17 הוחזר לרשמת לצורך מתן החלטה מנומקת בבקשה להפחתת ריביות.** **היבטים דיוניים והוצאות** בית המשפט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו, לאור התוצאה המעורבת וחלקית של הערעורים, כמו גם סכום ההוצאות שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים** * **סמכות רשם ההוצאה לפועל:** אישור כי רשם הוצאה לפועל מוסמך לדון בטענות קיזוז במסגרת טענת "פרעתי", כל עוד מדובר בקיזוז מוכח. * **תשלום עיקול כשקול לפירעון:** חיזוק העיקרון שתשלום חוב על ידי החייב לגורם שלישי (רשויות המס) מכוח צו עיקול, קודם למתן פסק הדין או לאחר מכן, משולב בגדרי פירעון החוב כלפי הנושה המקורי, במיוחד כאשר מדובר בגביית חובותיו של הנושה עצמו. * **תום לב ושיהוי בהליכי הוצאה לפועל:** הטענה בדבר שיהוי בפתיחת תיק הוצאה לפועל, לצד טענות לגבי אופן ניהול ההליך על ידי הזוכה, משמשות כבסיס לבחינת הפחתת ריביות. * **תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל:** הדגשת החשיבות וההשלכות של תיקון חקיקה זה, המרחיב את סמכויות הרשמים ביחס לריביות פיגורים, ומאפשר בחינה מחודשת של בקשות להפחתת ריבית לאור עקרונות תום לב רחבים יותר. * **העלאת טענות חדשות בערעור על החלטות רשם:** אישור כי בערעור על החלטות רשם הוצאה לפועל ניתן להעלות טענות חדשות, במיוחד לאור שינויי חקיקה. פסק הדין מדגים את המורכבות של הליכי הוצאה לפועל, את האיזון בין זכויות הזוכה לחובות החייב, ואת החשיבות של התאמת החלטות הרשמים, ובפרט בשאלת הריביות, להתפתחות החקיקתית ולעקרונות המשפטיים המשתנים.