רת"ק 56450-06-16

תקציר

השופט החליט לדחות את ערעורו של המבקש. השופט מסביר כי לא הייתה כל כפייה בהתנהלותו של בית משפט קמא כאשר הציע למבקש למשוך את ערעורו. טענת המבקש כי לא נותרה לו ברירה אלא להסכים לדחיית תביעתו לא הובעה באותה עת, וטענות אלה נבחנות בזהירות. זאת ועוד, בית המשפט לתביעות קטנות המוזכר בתביעת המבקש אינו מוסמך לדון בסעדים המבוקשים של צו מניעה וצו מניעה, ולפיכך צדק בית משפט קמא בהשקפתו כי על המבקש להסכים לדחות את התביעה. בנוסף, על תביעתו של המבקש חלה תניית בוררות כחבר קיבוץ, שלא טען נגדה די הצורך, למעט הדרישה לתשלום אגרת בוררות. השופט מגיע למסקנה כי צדק בית משפט קמא בקובעו כי לא נותרה לו ברירה אלא להורות על דחיית תביעת המבקש, ועל כן גם הערעור נדחה. המבקש חויב לשלם את הוצאות המשפט של המשיב, ואם לא ישולם בתוך 30 יום, יתווספו הפרשי ריבית והצמדה.