עפ"ת 12363-04-22

תקציר

בית המשפט החליט להפחית את תקופת הפסילה מנהיגה שהוטלה על המערער, שהורשע בנהיגה בשכרות, מהמינימום הסטטוטורי של שנתיים ל-15 חודשים בניכוי 14 ימי פסילה מנהלית. סטייה זו מוצדקת, לדעת השופט, בהצטברות נסיבות מיוחדות. אלה כוללים את רמת האלכוהול הנמוכה בגופו של המערער, שהייתה מעט מעל הסף החוקי, ואת עברו הנקי בנהיגה, ללא עבירות תנועה בארבע השנים שחלפו מאז ביצוע עבירת הנהיגה בשכרות. המערערת מטפלת גם בהוריהם הקשישים, ניצולי השואה, וזקוקה לרישיון להסיע אותם לטיפולים ולרכישת תרופות. המערערים אף הביעו חרטה בכך שמשכו את ערעורם על פסק הדין וקיבלו אחריות על מעשיהם. השופט מדגיש כי מטרת פסילת המינימום בת השנתיים, שהיא להגן על הציבור מפני נהגים מסוכנים, אינה ישימה במקרה זה, ומאפיין את עבירת המערער כמעידה חד פעמית. ככלל, השופט מגיע למסקנה כי נסיבות מיוחדות אלה מצדיקות את הפחתת העונש.