עת"מ 29544-02-16

תקציר

העותר, א' לייב, הוא תאגיד שהעותר הוא בעל שליטה בו ומנהל. העותר ניסה לייצא לחו"ל פריטים מסוימים שנעצרו על ידי רשויות המכס בחשד שהם ציוד בטחוני הטעון רישיון יצוא. המשיבים, שהם הגורמים הרלוונטיים לעניין, ערכו לעותרת שימוע וקבעו כי הפריטים המדוברים מהווים ציוד ביטחוני וכי ניסיון יצוא של העותרת ללא רישיון מהווה עבירה על חוק הפיקוח. המשיבים הטילו על העותר קנס. העותר טוען כי הפריטים אינם ציוד בטחוני וכי הקנס מופרז. בית המשפט קבע כי הפריטים אכן מהווים ציוד ביטחוני והניסיון לייצא אותם ללא רישיון מהווה עבירה על חוק הפיקוח. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת המשיבים בדבר גובה הקנס פגומה ויש לשקול אותה מחדש. המשיבים ייחסו את הקנס לעותר בלבד ולא הביאו בחשבון את מחזור העסקים של חברה אחרת הקשורה לעותרת, שלטענת המשיבים הייתה מעורבת אף היא בהפרה. בית המשפט קבע, כי המשיבים לא הוכיחו את העילות להרמת המסך ולייחס לעותרת את תחלופת החברה האחרת. לפיכך, יש לחשב את גובה הקנס לפי מחזור העותר בלבד. בנוסף, מצא בית המשפט כי החלטת המשיבים נעדרת הנמקה מספקת, אך אין בכך כדי להצדיק את ביטול ההחלטה, שכן טענות העותר נדונו בדיון בפני המשיבים. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין להתערב בקביעת המשיבים כי הפריטים מהווים ציוד ביטחוני, ודחה את טענת העותר כי הקנס פוגע בחופש העיסוק והקניין שלו. עם זאת, בשל הפגמים שנמצאו בהחלטת המשיבים בדבר גובה הקנס, ולאור התנהלות הצדדים, לא הורה בית המשפט על הוצאות.