תמ"ש 18846-01-16

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה אזרחית בה תבעה התובעת, גב' ק', את הנתבעת, גב' א', לאכיפת הסכם מכר של חלקת מקרקעין. הקרקע המדוברת נרכשה על ידי גב' ק' מגב' א', אם בנה של גב' ק', בסכום של 95,000$. ההסכם נחתם במרץ 2005 אך זכויותיה של גב' ק' במקרקעין מעולם לא הועברו והקרקע עדיין נרשמה על שמה של גב' א'. להגנתה טענה גב' א' כי החתימה על הסכם המכר זויפה, כי הקרקע מעולם לא נועדה להימכר לגב' ק', וכי ההסכם אינו אלא מסמך פיקטיבי שיש להראות לאחיה של התובעת על מנת שישחרר כספים שהיו ברשותו. עוד טענה כי התמהמהותה של התובעת לפעול להעברת הקרקע על שמה במשך 11 שנים מהווה ויתור על זכויותיה של גב' ק'. השופטת פסקה לטובת התובעת, גב' ק'. השופטת קיבלה את גרסת התובע לאירועים וקבעה כי הנתבע פעל בחוסר תום לב. השופט הגיע למסקנה כי אכן קיים חוזה מחייב למכירת הקרקע וכי סכום הכסף לא ניתן במתנה אלא בתמורה להעברת הקרקע. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעת להשתק שיפוטי, שכן נמצא כי פעלה בחוסר תום לב משווע בהעלאת טענות סותרות בהליכים שונים. כמו כן, קבעה השופטת כי השיהוי של התובעת בהעברת הקרקע על שמה היה סביר בנסיבות העניין ואינו מהווה ויתור על זכויותיה. לפיכך, בית המשפט הורה לנתבעת לשאת בהוצאותיה של התובעת והתיר לתובעת לרשום הערת אזהרה בדבר זכויותיה במקרקעין המדוברים.