ע"ע 270/08

תקציר

בית הדין מצא כי צדק בית הדין האזורי בפסק דינו בנוגע לדחיית תביעות העובד על כל חלקיו, למעט תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על העסקת המטפלת, שבית הדין האזורי מצא לה פטור. שופט העבודה קבע כי עבודתה של העובדת, שהייתה מטפלת בית, נופלת בגדר החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה בשל אופי עבודתה הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי ונסיבות ההעסקה שאינן מאפשרות פיקוח על שעות העבודה. עם זאת, בית הדין לערעורים קבע כי אין לראות בעבודתו של מטפל בגדר חריגים אלה, וכי הדין חל על סוג זה של העסקה. עוד קבע בית הדין כי העובדת לא הוכיחה די הצורך את שעות עבודתה כדי לבסס תביעה לגמול שעות נוספות. כמו כן, נדחו גם טענותיה של העובדת בדבר הפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים והתפטרות ללא הודעה מוקדמת, מאחר שהעובדת לא הציגה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. מראיות המעסיק, לעומת זאת, עולה כי שולם לעובדת שכר המגיע לה, לרבות שכר מינימום, וכי המעסיק לא היה חייב להעלות את שכרה. לפיכך נדחה הערעור, והעובד חויב לשלם למעסיק הוצאות בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.