ע"א 1841/90

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין השגתה של המערערת על שומת מס הכנסה לשנת המס 1984. למערערת, חברה קבלנית, הופקעו שלוש חלקות קרקע והיא קיבלה תמורתן פיצויים, לרבות הפרשי הצמדה. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם זכאית המערערת לפטור ממס בגין חלק מהפרשי ההצמדה, והאם יש להכיר בדמי הניהול ששילמה המערערת לחברות אחרות כהוצאה. בית המשפט העליון קבע כי זכאותו של המערער לפטור ממס תלויה במועד הפקת ההכנסה, שהוא במקרה זה מועד תשלום הפיצויים - 1984 - לאחר שתוקנה הוראת הפטור ממס. לפיכך, המערערת אינה פטורה ממס על הפרשי ההצמדה. באשר לדמי הניהול, מצא בית המשפט כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לפעילות עסקית שתחייב תשלום אגרות אלה, ועל כן דחה את הטענה. השופט מצא קבע כי החובה לשלם פיצויי הפקעה קמה רק כאשר המדינה תופסת חזקה בקרקע, דבר שלא קרה עד שנת 1984. השופטים חשין וטל הציגו דעות חלוקות בסוגיה זו, וטענו כי הזכות לפיצויים קמה בעת פרסום הודעת ההפקעה או עם פקיעת המועד הנקוב בהודעה. עם זאת, כל השופטים הסכימו כי יש לדחות את הערעור.