ת"א 16155-06-19

תקציר

התובעת, חברה מובילה בתחום פרופילי אלומיניום לארונות הזזה, תבעה את הנתבעת בגין הפרת העיצובים הרשומים שלה, ובפרט שתי דוגמאות – מחיצה ופרופיל עליון/תחתון – בתוקף עד ליום 12.7.2021. הנתבעת ייבאה ושיווקה פרופילים דומים, בטענה שהם בעלי עיצוב שונה וללא מאפיינים דומים. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת, וקיבל את טענת התובעת כי הצורות החיצוניות של שני זוגות הפרופילים זהות, ומספקות את "מבחן העין". יתר על כן, פרופילי התובעת היו בעלי מידה של חידוש, בהיותם דקים ורחבים באופן ייחודי, תוך התאמה ספציפית למוצרי התובעת, ובכך עברו את "מבחן החידוש". גם "מבחן ההטעיה" התקיים, שכן הנתבעת השתמשה באותם מספרים קטלוגיים כמו הפרופילים של התובעת, וסביר להניח שהצרכן הממוצע יטעה בפרופילים של הנתבעת לפרופילים של התובע. בית המשפט קיבל גם את טענת התובע לגניבת עין, שאינה דורשת הוכחת אשמה. טענות הנתבע בדבר תום לב וחוסר ידיעה לא נתמכו בראיות, וממילא אינן רלוונטיות. באשר לפיצוי, התובע לא הוכיח נזק כספי כלשהו ולא היה זכאי לפיצוי כפול משני העילות. במקום זאת, פסק בית המשפט סך של 20,000 ₪, בהתחשב בהיקף ההפרה, קהל היעד המצומצם ותפקידם של הפרופילים כרכיבים במוצר הסופי. בית המשפט אף נתן צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעת לפגוע בזכויות התובעת בעיצובים הרשומים. לבסוף חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע בסך 10,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.