ע"פ 39688-01-18

תקציר

מדובר בחברה בשם סאמר סולימאן בע"מ ובעליה, שהורשעו בעבירות מס וערערו על גזר הדין ועל גזר הדין. ועדת הערעור, שכללה את השופטים סעב דבור, אסתר הלמן ויפעת שטרית, סקרה את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. הם מצאו את פסק דינו של בית משפט קמא מנומק היטב ומקיף, ומתייחס לכל הטענות שהועלו. השופטים הדגישו כי התערבותה של ערכאת הערעור במקרים אלה מוגבלת, ואין להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי בית משפט קמא, אשר נהנה מיתרון של התבוננות ישירה בעדים. השופטים הסכימו עם קביעתו של בית משפט קמא כי הרישומים החשבונאיים לא אבדו בשריפה כפי שנטען על ידי המערערים, ואי הצגתם פגעה בעניינם. הם הסכימו גם עם הערכות המהימנות והממצאים של בית משפט קמא בנוגע לעדויות העדים. השופטים דנו ביסוד הנפשי הנדרש להוכחת העבירה ובנטל ההוכחה, והדגישו כי על המערערים מוטל הנטל להביא ראיות לניכוי מס כדין. הם הצטרפו למסקנתו של בית משפט קמא כי המערערים לא עמדו בנטל זה. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים בדבר מחדלי חקירה, וציין כי החוקר עשה מאמצים רבים וכי המערערים עצמם לא שיתפו פעולה. השופטים שקלו את טענת המערערים בדבר "נזק ראייתי" בשל חלוף הזמן, אך מצאו כי המערערים לא עשו מאמצים מספיקים להביא ראיות או שמות ספקים במהלך החקירה. בית המשפט התייחס גם לטענת ההגנה של המערערים ולא מצא עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא לדחותה. בהתייחסם לגזר הדין ציינו השופטים את חומרת עבירות המס ואת מדיניות הענישה הרווחת, ששמה בראש סדר העדיפויות את ההרתעה. הם בחנו מקרים קודמים כדי לקבוע את טווח הענישה ההולם והגיעו למסקנה כי נסיבות המקרה הנוכחי מצדיקות עונש בטווח שבין 30 ל-50 חודשי מאסר וקנס של 200 אלף עד 400 אלף שקל. השופטים הסכימו עם הערכתו של בית משפט קמא את נסיבות העבירה ואת נסיבותיו האישיות של המערער. הם הגדילו את סכום הקנס ל-100,000 ₪, בהתחשב במצבו הכלכלי של המערער ובעובדה שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל. השופט שטרית הציע לדחות את הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין ולקבל את ערעור המדינה על גובה הקנס. השופטים החליטו פה אחד לדחות את ערעור המערערים, להגדיל את הקנס ל-100,000 ₪ ולהורות על שילומו ב-50 תשלומים חודשיים. שאר מרכיבי המשפט נותרו ללא שינוי.